לחברת החשמל יש שתי תחנות כוח פחמיות, בחדרה ובאשקלון. הפחם, שמשמש לייצור חשמל, לא נשרף במלואו. וזו בעיה, כי האפר שנותר מהפחם מכיל יסודות רעילים ורדיואקטיביים הפולטים קרינה מייננת / רדיואקטיבית.

לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו

אז מה עושים עם הררי אפר הפחם בתחנות הכוח? אחת האפשרויות היא לטמון את החומר המסוכן באדמה, אבל זה עולה הרבה כסף. לשם כך הוקמה מנהלת אפר הפחם, גוף ציבורי ללא מעמד או סמכות חוקית, שמקבל את תקציבו מחברת החשמל. המנהלת אפשרה לחברת החשמל למכור את הפסולת כחומר גלם לתעשיית המלט והבטון. כבר שנים ארוכות, מפעל נשר קונה בזול את החומר מחברת החשמל, שחוסכת את עלויות ההטמנה ולכאורה כולם נהנים. חוץ מאיתנו.
 
אנחנו מקבלים את הקרינה הרדיואקטיבית בבתים שלנו. כמה קרינה? מבקר המדינה מצא כי מנהלת אפר הפחם שינתה את התקן הישראלי, בניגוד לעמדת המשרד להגנת הסביבה, כך שתתאפשר הוספת אפר פחם לחדרי מגורים ברמה CH, ששקולה לכ-30 צילומי רנטגן בשנה.

תחנת הכוח באשקלון (צילום: רויטרס)
תחנת הכוח באשקלון | צילום: רויטרס

"נוצר מצב שמדינת ישראל קירבה את אפר הפחם אל תושביה והעבירה את פוטנציאל הסיכון לתוך הבית פנימה - לקירות", כתב המבקר והוסיף שאין לאף אחד נתונים אילו בתים מכילים אפר פחם ואילו לא, אנחנו רק יודעים שבשנת 2016 מכרה חברת החשמל 840 אלף טון מהחומר המסוכן לתעשיית המלט והבטון.

הערב נחשף במהדורה המרכזית המסמך שכתבה ד"ר סיניה נתניהו, עד לאחרונה המדענית הראשית של המשרד להגנת הסביבה, שבו היא מפצירה "לחדול לאלתר מלהמשיך לחשוף את הציבור לאפר הפחם". עוד היא כתבה: "יש לאתר באופן מיידי שימושים חלופיים כמו מנהרות וגשרים ולא קירות בתים". מתברר שיש חלופות שלא יפגעו בבריאות הציבור, אולי עכשיו יבחנו אותן.