אנשים ממעמד סוציו-אקונומי נמוך סובלים יותר מהשמנה, ולא משנה באיזה אזור בארץ הם גרים - כך עולה מנתונים חדשים של "מכבי שירותי בריאות". הנתונים מתייחסים לעשרות אלפי תושבים בערים גדולות בכל הארץ, ומשווים את אחוז האנשים שסובלים מהשמנה באותה עיר - בהתאם למצב הסוציו-אקונומי שלהם.
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
עודף משקל והשמנה הפכו לתופעות מדאיגות מאוד בשנים האחרונות שגורמות לתחלואה במגוון מחלות כמו יתר לחץ דם, סכרת ומחלות לב. לפי נתוני מכבי, ההשמנה הפכה לבעיה לאומית כאשר כרבע מהאוכלוסייה בישראל סובלים מעודף משקל. לאורך השנים נעשו מחקרים רבים המנסים לתאר את המשתנים הגורמים לתופעות של השמנה ועודף משקל כמו מקום מגורים וגילאים. הנתונים של מכבי קושרים בצורה ברורה בין מצב כלכלי לבין נטייה להשמנה וסיכוי לסבול מעודף משקל.
הנתונים מתייחסים לעשרות אלפי תושבים בערים גדולות כמו תל אביב, ירושלים, באר שבע, חיפה ובני ברק ומשווים את אחוז האנשים שסובלים מהשמנה בהתאם למצב הסוציו-אקונומי שלהם: נמוך או גבוה. מהנתונים עולה כי בכל הערים שנבדקו, במרכז הארץ ובפריפריה, שכבות סוציו-אקונומיות נמוכות סובלות מאחוזי השמנה גבוהים יותר.
בקרב נשים ביפו קיים הפער הגדול ביותר בין מעמדות גבוהים ונמוכים. נשים ממעמד סוציו-אקונומי נמוך סובלות מהשמנה בשיעור של 19.5%, לעומת 7.1% בלבד אצל נשים במעמד גבוה. גם אצל הגברים בעיר המצב דומה: כ-17.1% מהגברים במעמד הנמוך סובלים מהשמנה, לעומת 7.1% בגבוה.
בירושלים, אצל נשים ניכר פער משמעותי בין המעמדות - בקרב נשים ממעמד סוציו-אקונומי נמוך 24% סובלות מעודף משקל, לעומת 13.1% מהמעמד הגבוה. אצל הגברים בבירה נמצא שבקרב המעמד הנמוך סובלים 17.9% מהשמנה, לעומת 12.2% מהגברים במעמד הגבוה.
בחיפה נמצא כי 20.2% מהנשים במעמד הנמוך סובלות מעודף משקל, לעומת 11.3% במעמד הגבוה. בבני ברק, שיעור הגברים ממעמד נמוך הסובל מהשמנה עומד על 21.3%, לעומת 3.1% בקרב המעמד הגבוה.
עוד עולה מהנתונים כי כמעט בכל הערים שנבדקו, גברים סובלים פחות מהשמנה לעומת נשים באותו מעמד. בבאר שבע התגלה כי 22.5% מהנשים במעמד סוציו-אקונומי נמוך סובלות מעודף משקל, לעומת 15.9% מהגברים באותו מעמד כלכלי. גם בתל אביב, 11.6% מהנשים במעמד הכלכלי הנמוך סובלות מהשמנה, כאשר בקרב הגברים מאותו מעמד המצב טוב יותר: רק 7.5%.
למעמד הנמוך פחות מודעות
"מצב סוציו אקונומי מוגדר על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה על פי מספר פרמטרים ביניהם השכלה, תעסוקה, אזור מגורים בעיר ומצב כלכלי ", מסבירה בילי כהן, מנהלת המחלקה לתזונה באגף הרפואה של מכבי שירותי בריאות. הפער הגדול באחוזי ההשמנה בין המעמד הגבוה לנמוך ופער נובע מסיבות רבות, ביניהן: חוסר מודעות לנושא, צריכת מזון באיכות נמוכה יותר, ריבוי צריכת פחמימות ושומנים, חוסר פעילות גופנית וצריכה של שתיה מתוקה וממתקים על חשבון ירקות ופירות.
"לאנשים שמשויכים למעמד הסוציו אקונומי הנמוך יש פחות מודעות לנושא ובדרך כלל יש בידם פחות אמצעים לעסוק בתזונה, אורח חיים בריא ופעילות גופנית", אומרת כהן. "לפעמים זה נובע מחוסר ידע ומודעות ולפעמים מהסביבה שמעודדת השמנה". לאור זאת, לטענתה ישנה אפשרות להילחם בתופעה, בעיקר על ידי העלאת מודעות לאורח חיים בריא, תזונה נכונה ופעילות גופנית. "ככל שנגביר את השיח סביב הנושא, אני בטוחה שהפערים יצטמצמו", סיכמה כהן.