השחקנית וזוכת פרס ישראל, זהרירה חריפאי, לוהקה לפני יותר משנה למחזה "סוף טוב" מאת ענת גוב, העוסק במאבקן של נשים במחלת הסרטן. מספר חודשים לאחר מכן, חלתה השחקנית המוערכת במחלה הקשה - ועזבה את התיאטרון. כעת נאלצות חברותיה לבמה לעבור מדי ערב מתפאורת בית החולים, למחלקה האונקולוגית האמיתית - לא רחוק משם.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק

את המחזה "סוף טוב", שבו שיחקה עד לפני שמונה חודשים, כתבה ענת גוב, שחלתה עצמה בסרטן ולקחה את המחלה למקומות מצחיקים וציניים. חריפאי שיחקה את דמותה של חיה בן-דב, אישה שמתעקשת שלא להיכנע למחלה הקשה ומתעקשת "לעשות לסרטן את המוות" - מבלי לדעת שהוא כבר מקנן בגופה.

"במצב שבו איבחנו את זהרירה, היה די ברור שבתחילת החזרות להצגה החלה המחלה לפרוץ", אמרה השחקנית שרית וינו-אלעד, חברתה של חריפאי ושותפתה לבמה. "הטקסט שכתבו לדמותה הוא ארסנל הנשק שנתנו לה - ואמרו לה 'צאי למלחמה', מבלי לדעת בכלל".

חריפאי בהצגה "סוף טוב" (צילום: חדשות 2)
חריפאי בהצגה "סוף טוב" | צילום: חדשות 2

כשזהרירה כבר הייתה מאושפזת בבית החולים וחלשה מהטיפולים הקשים, הגיעו אליה חבריה מהתיאטרון הקאמרי והביעו תקווה שאם תשיר - תצליח לחזור לעצמה. אחרי שמונה חודשי אישפוז, כשהיא עדיין נלחמת במחלה - היא חזרה הבייתה. "מה שלומי? פעם בשבוע אני מרגישה שיש איזו הטבה", סיפרה על תחושותיה.

"צריך להמציא מילה כדי להגדיר את יחסיי עם חנוך לוין"

צפו בסיפורים המעניינים של 19.8 לאורך השנים (צילום: גדי דגון, חדשות)
"צריך למצוא מילה כדי להגדיר יחסינו". לוי | צילום: גדי דגון, חדשות

עכשיו, כשהיא רחוקה מהבמה, נדמה שהיא נאחזת בכל מה שהתיאטרון העניק לה, כמו בזכרונות המורכבים מהמחזאי חנוך לוין, שפרסומה נודע בעיקר בעקבות השתתפותה בהצגותיו. "צריך להמציא מילה חדשה בשביל להגדיר את יחסיי עם חנוך לוין", אמרה. "זו לא אהבה,  לא קנאה ולא שנאה. עם זאת, זה גם לא היה רומן גדול. הייתה תקופה שלא דיברנו במשך 12 שנה", סיפרה.

הקשר גדול הממדים בין המחזאי לשחקנית, נפסק בשל "עניין קטן", לדבריה. היא לא הייתה פנויה ברגע מסוים לשיחה איתו - ומאז הוא הפסיק להציע לה תפקידים. יום אחד, לאחר תקופת הזמן הארוכה שבה נותקו ביניהם היחסים - יצר עמה לוין קשר והציע לה את מחזהו הנודע "אשכבה".

"ברור לי שאנו עוד נשחק יחד", הביעה חברתה, שרית וינו-אלעד, אופטימיות. כעת, אחרי חודשים שבהם היא לא על הבמה - חוזרת חריפאי לשנן טקסטים, ובעיקר מתכוננת ל"סוף טוב".