שדרן הספורט הוותיק, מאיר אינשטיין שהלך לעולמו בסוף השבוע, הובא היום (ראשון) למנוחות בבית העלמין הישן בהרצליה. מאות בני משפחה וחברים הגיעו ללוות אותו בדרכו האחרונה, אחרי שנפטר בגיל 65. בין המשתתפים גם כדורגלן העבר אבי נמני, השדרן יורם ארבל, מאמן נבחרת ישראל לשעבר ששידר לצד איינשטיין שלמה שרף והשדרן רמי ויץ.
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
אלמנתו של איינשטייו, אוליביה, ספדה לו: "אהוב שלי, כל כך חסר לי, אני מרגישה שחלק ממני נגדע. הבית ריק ואתה כל כך חסר". עוד היא אמרה: "היית המלך שלי. לא יודעת איך אפשר להמשיך לבד, אף אחד לא הכין אותי לזה. אני כל כך אוהבת אותך, חכם שלי, גיבור שלי".
"טסתי מיד כדי להספיק להיפרד ממך, לתת לך חיבוק אחרון ולא הספקתי, וזה הכי כואב", אמרה בתו הבכורה של איינשטיין, סיון. "הספקתי לשלוח לך הודעה שאני מתגעגעת אליך ואני אתן לך חיבוק, אני יודעת שקראת אותה אבל לא הגבת". הבת הביעה את תקוותה "שמותו של אבי בטרם עת יגרום למחקר ומודעות למחלת ה-ALS, מחלה איומה וחשוכת מרפא".
בתו הצעירה של איינשטיין, סביון, סיפרה: "בכיתה ד' כשקיבלתי ציון 70 ובכיתי, הקראת לי את החדשות העצובות מהעיתון של אותו היום ואמרת לי שאלה דברים לבכות מהם. היום החדשות העצובות בעיתון הן על המוות שלך, אז אני יודעת שיש אישור ממך לבכות. אני מקווה ששם למעלה יש להם את כל הערוצים וכל העיתונים, אחרת אתה תעשה להם את המוות".
כדורגלן העבר אבי נמני אמר לפני תחילת מסע ההלווייה כי "כשחקן היה כיף לקבל ממנו גם מחמאות וגם ביקורת. כקולגה בשש השנים האחרונות היו לנו המון שעות ביחד. היה לו לב רחב והוא היה שונה מאוד מהתדמית שאולי היתה לו מהשידורים". למספידים הצטרף גם שדר הערוץ הראשון, משה גרטל, אמר: "אזכור אותו כמי שנכנס לנעליים הגדולות של השדרים נחמיה בן אברהם ז"ל ויורם ארבל והצליח להרחיב את הנעליים עוד קצת".
בשנים האחרונות נאבק איינשטיין, שהותיר אחריו אישה ושתי בנות, בבעיות בריאות: בדצמבר 2016 הוא חשף בשידור כי הוא סובל מפגיעה בשרירים ומרותק לכיסא גלגלים. איינשטיין שידר עד לפני מספר שבועות למרות הקושי הפיזי.
איינשטיין נולד ב-21 באוקטובר 1951. הוא גדל בהרצליה ומגיל קטן נמשך לספורט והעריץ את השדרים של אותה תקופה, ובראשם נחמיה בן-אברהם. הוא שירת בצבא בחיל הים ובחיל החימוש: לאחר השחרור החל ללמוד תקשורת בלונדון, ומשם שידר מבזקים וידיעות על כדורגל אנגלי.
כששב לארץ נקלט כשדרן ב"שירים ושערים" בקול ישראל - תכנית אותה הגיש בהמשך. אינשטיין עסק לא רק בעיתונות הספורט. הוא אף שימש ככתב בצפון בזמן מלחמת שלום הגליל ולאחר מכן ככתב כלכלי של קול ישראל. בשנות ה-90' החל לשדר משדרי ספורט בערוץ 1 במקביל לעבודתו ברדיו. באותן שנים הוא שידר תחרויות רבות מאולימפיאדות, טורנירי גביע העולם הכדורסל, משחקי כדורסל ועוד.
איינשטיין שימש במשך שנים רבות כשדר במשחקי נבחרת ישראל בכדורגל, ומשחק אחד - הניצחון של ישראל בצרפת ב-1993 - הפך למזוהה ביותר עם איינשטיין, שקולו נשבר לאחר שראובן עטר כבש את שער הניצחון בתוספת הזמן: הוא צווח בגרון ניחר "שער" והתקשה לדבר, והפרשן שלצידו אבי רצון אמר בהתרגשות "מאיר תירגע" - ביטוי שנכנס לפנתיאון.
ב-2002 הוא שימש לזמן קצר כמנהל מחלקת הספורט בערוץ 1, אך בהמשך עבר לשדר בערוץ 10, ערוצי הספורט של צ'רלטון וגם בערוץ הספורט. ב-103FM הוא הנחה במשך שנים רבות את התכנית "ספורט" עם רון קופמן, משה פרימן, דני דבורין ואחרים.
בין היתר שידר במהלך השנים מספר רגעים היסטוריים: זכייתה של מכבי תל אביב (כדורסל) בגביע הסופרו-ליג ב-2001, זכייתו של אלכס אברבוך כאליפות אירופה בקפיצה במוט, שיאי העולם של יוסיין בולט באולימפיאדת בייג'ין ב-2008 ומשחקי גמר המונדיאל מ-2004 ועד 2016.
בדצמבר 2016 הגיב איינשטיין לשמועות על מצבו הרפואי ואמר בפתיחת תכנית הטלוויזיה "שבת ביציע" בערוץ הספורט: "לכל הדורשים בשלומי, אני רוצה לספר לכם שאני מתמודד עם פגיעה במערכת השרירים - לכן הדיבור איטי, לכן אני אני יושב בכיסא גלגלים. תודה על ההבנה".