ערב חג הפסח - מבקר המדינה יוסף שפירא מותח ביקורת קשה על הטיפול של מוסדות המדינה בבעיית הביטחון התזונתי בישראל. המבקר טוען להיעדר מדיניות של הממשלה לטיפול בנושא, שמעבירה את הטיפול לשלטון המקומי - שמשאביו המוגבלים מביאים אותו להתבסס בעיקר על עמותות פרטיות ועל תרומות.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
"אי ביטחון תזונתי, שמשמעותו היעדר האפשרות לצרוך באופן סדיר מזון הכולל את כל רכיבי התזונה הנדרשים להתפתחות תקינה ולבריאות האדם, משפיע לרעה על הבריאות הפיזית והנפשית של הסובלים ממנו ותורם להנצחת מעגל העוני", כותב מבקר המדינה על השלכות התופעה על החברה הישראלית. "לילדים שגדלים במשפחות שסובלות מאי ביטחון תזונתי סיכוי קטן יותר להגיע להישגים בלימודים ולהצליח לפרוץ את מעגל העוני".
על פי נתוני המשרד לביטוח לאומי, כחמישית מהמשפחות בישראל דיווחו כי הן חוו אי ביטחון תזונתי בשנה האחרונה. התופעה בלטה במשפחות גדולות שבהן ארבעה ילדים ויותר, באוכלוסייה הערבית ובמשפחות חד-הוריות. בשנת 2011 היו בישראל 308 אלף משפחות שבהן 360 אלף ילדים אשר דיווחו כי בשל מחסור בכסף לעתים לא אכלו יום שלם או צמצמו את הארוחות במשך כמה חודשים בשנה.
מועצה בלי אמצעים
מבקר המדינה קובע כי הממשלה לא קבעה מדיניות לטיפול בנושא הביטחון התזונתי. המועצה הארצית לביטחון תזונתי, שאמורה לייעץ לשר הרווחה בגיבוש המדיניות, התכנסה לראשונה רק בינואר 2013, כמעט שנה לאחר תחילת תחולתו של חוק המועצה, והיא מצויה בראשית עבודתה.
משרד הרווחה, קובע המבקר, לא נתן למועצה די אמצעים להפעלתה והיא נשענה על אמצעים שהעמידו לרשות המועצה גופים ציבוריים אחרים ועל פעילותם של מתנדבים. "נוכח חשיבות הנושא ובפרט נוכח ממצאי סקר הביטוח הלאומי יש לראות ליקויים אלה בחומרה", כותב המבקר שפירא.
בסיכום בין משרדי הממשלה ב-2010 הוחלט כי עיקרי התכנית לקידום ביטחון תזונתי יכללו בין השאר דירוג עמותות מזון פרטיות ותמיכה ממשלתית בפעילותן - כלומר העברת האחריות על האוכלוסייה הזאת מידי הממשלה לידיים פרטיות. "משמעות המגבלות שנקבעו הייתה המשך ההישענות על המגזר השלישי כגורם המממן את הפתרונות למצוקתן של משפחות השרויות באי ביטחון תזונתי", מציין המבקר.
שפירא מוסיף כי התמיכה הממשלתית שנקבעה החלה באיחור ניכר, שנתיים וחצי מהמועד המוסכם, וכי נכון למועד הביקורת של משרד המבקר הקצאת המשאבים הממשלתית הייתה נמוכה מדי והמדינה המשיכה להישען על המגזר השלישי כמי שאמור לטפל בישראלים הנמצאים במצב של אי ביטחון תזונתי.
"העובדות מצביעות על מחויבות ממשלתית קטנה עד מאוד לטיפול בנושא בכללותו, אשר ספק אם היא מאפשרת למדינה לממש את מחויבותה לקידום הביטחון התזונתי בהיקף ראוי", אמר המבקר.
העובדת הסוציאלית תרמה
חיסרון בולט של ההסתמכות על העמותות, על פי המבקר, היא שהן כמעט ואינן פועלות במגזר הערבי, וזאת למרות ש-30% מהמשפחות המשתייכות למגזר דיווחו בסקר של הביטוח הלאומי כי הן סובלות מאי ביטחון תזונתי ברמה מסוימת. "ככל שהמדינה רואה בתמיכה בעמותות כלי לקידום הביטחון התזונתי, הרי שמהאמור עולה כי במצב הדברים הנהוג היום אין המדובר בכלי אפקטיבי דיו", כותב המבקר.
משרד המבקר מפרט את אחד המקרים בהם הוא נתקל שמצביע על הבעיה: "עובדת סוציאלית בנצרת אשר טיפלה במשפחה, שבה זוג הורים עובדים בשנות ה-40 לחייהם ושלושה ילדים, מצאה בביקור בבית המשפחה באפריל 2013 כי המקרר בבית היה ריק. אם המשפחה סיפרה שבשנתיים האחרונות המשפחה לא רכשה פירות וירקות למעט כרוב ותפוחי אדמה. נוכח המצוקה של המשפחה ציינה העובדת הסוציאלית כי היא תרמה למשפחה כרטיס מזון מכיסה הפרטי ואף גייסה עבורה תרומות ממכרים".
שפירא מציע למדינה לשנות גישה. "לדעת משרד מבקר המדינה יש לקדם את הביטחון התזונתי של הנזקקים, ולצורך כך מוטלת אחריות עליונה בנושא לפתחה של המדינה, ואל לה לסמוך רק על נדיבותו של המגזר השלישי", כתב. "לצורך כך על משרד הרווחה, בין היתר, לקבוע ללא דיחוי מדיניות כוללת ותכנית פעולה בנושא, ועל הממשלה להבטיח כי הן יגובו במשאבים מתאימים".
מבקר המדינה מציין בביקורת לחיוב את החלטת הממשלה לפני כחודש להקצות כ-200 מיליון שקלים לטיפול בנושא הביטחון התזונתי, וכי במשרדי הממשלה השונים מגבשים תכנית פעולה בנושא. "מדובר בצעדים חשובים, אף שבוצעו באיחור ניכר", אומר שפירא. "עם זאת, מבחנה של הממשלה יהיה באופן מימוש אחריותה לקידום הביטחון התזונתי ובכלל זה ליווי צעדים אלה במדיניות ממשלתית כוללת ובמחויבות תקציבית רב-שנתית".
"עוני הוא אינו גזירת גורל"
בארגון "לתת", המסייע למשפחות באי ביטחון תזונתי, מאמצים את מסקנות המבקר. "מדיניות, ולא מזל רע או גורל, היא המחולל העיקרי של היווצרות, התרחבות והעמקת אי הביטחון התזונתי ובראשה המדיניות של הקיצוץ בקצבאות הילדים שבוצעה באבחה חדה בשנה האחרונה ועתידה להוסיף עוד עשרות אלפי משפחות לעוני ולחיים באי ביטחון תזונתי", אמרו בארגון.
ב"לתת" ציינו כי בידי המגזר השלישי ועמותות המזון אין את המשאבים המתאימים להתמודד עם בעיית אי הביטחון התזונתי. "הארגון פועל במטרה להעביר את האחריות בנושא לממשלת ישראל, תוך שהוא מתחייב, כי בשעה שיופעל מיזם לאומי על ידי המדינה בהיקף שייתן מענה לכלל הצורך, יסגור ארגון לתת את פעילותו בתחום אי הביטחון התזונתי", הבטיחו.
ראש האופוזיציה ויושב ראש מפלגת העבודה יצחק הרצוג הגיב גם הוא לדוח מבקר המדינה בנושא ביטחון תזונתי. "דוח המבקר מצביע על הפער הבלתי נסבל בין דיבורים למעשים בממשלה הנוכחית", טען הרצוג. "פעמיים הכריז שר האוצר על הקמת קרן לביטחון תזונתי. ביוני 2013, מעל במת הכנסת, ובינואר 2014, במסיבת עיתונאים חגיגית. דיבורים יש, הבטחות יש, הסברים מנומקים, רק כסף אין. ערב פסח ומאות אלפי נזקקי לפיד עומדים בפני שוקת שבורה ללא פתרון. אני מודה למבקר המדינה על כך שהוא מציין את תכניתי כשר הרווחה לטיפול ולהסדרת הסוגיה הכואבת הזו שנתקעה בממשלה לאחר פרישתי לפני למעלה משלוש שנים. אני דורש מלפיד ונתניהו להעביר את הכסף לאלתר על מנת להילחם בתופעה המבישה של ילדים וקשישים רעבים במדינת ישראל".