אוכלוסיית ילדי העובדים הזרים שנמצאת בשיח הציבורי הישראלי מזה זמן מה הגיע גם היא לשולחן מבקר המדינה. בדוח השנתי המבקר בדק את הטיפול בילדים יחסי מעמד אזרחי בישראל - ילדים שנולדו לעובדים זרים, למהגרי עבודה ולמסתננים השוהים בארץ לא בחוק, ילדים שלא זכאים לאזרחות ישראלית ומוצא כי לעתים המדינה מתנהגת בצורה שלא תואמת את האמנות הבינ"ל עליה ישראל חתומה ולעתים גם לא עומדת בשורה אחת עם החוק הישראלי.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
המבקר בדק את אופן טיפולן של משרדי הממשלה ושל ארבע רשויות מקומיות בהן מתגוררים רוב הקטינים - ירושלים, תל אביב, אילת וערד. משרד הרווחה, שאמון על הטיפול בילדים בסיכון, מתייחס לילדי המהגרים בצורה שונה מילדים ישראליים: החל מ-2009 הוא נותן שירותי רווחה רק לילדים חסרי מעמד שנמצאים במצבי סכנה, ולא לכל ילד שנמצא במצב סיכון - כמו לשאר הילדים בישראל. כך, משרד הרווחה הגביל את המקרים בהם יש לתת שירותי רווחה לקטינים חסרי מעמד, והרשויות המקומיות לא מחויבים לתת שירות לחלק מהקטינים הנזקקים כתוצאה מכך.
המבקר אומר כי מצב כזה בו יש אפליה בין ילדים זרים לילדים ישראלים לא עומד בדרישות חוק הנוער מ-1960 וגם לא בדרישת האמנה לזכויות הילד עליה ישראל חתומה. תקציב הרווחה של הרשויות המקומיות נקבע על פי נתונים שלא כוללים את הילדים חסרי המעמד המתגוררים בהם, מה שמקשה על מתן השירות לאוכלוסייה זו. באילת למשל, מציין המבקר, כי גם במקרים של סכנה בהם הנחיות משרד הרווחה דורשות להוציא את הילד מהבית, העירייה נותנת מענה חסר וחלקי.
הגנים הפיראטיים: סכנת חיים לילדים
המבקר מציין כי בתל אביב ישנם 50 גני ילדים פיראטיים, לילדי הזרים. המבקר מציין כי בגנים אלו הילדים נמצאים במצב של הזנחה מתמשכת, הם שוכבים בלולים רוב היום, יש מבוגר אחד על כל 30 ילדים והתנאים הפיזיים בגנים אלו הם תנאי צפיפות ודלות. הגנים לא מספקים את הצרכים של הילדים בצורה שיכולה לפגוע בהתפתחותם, ובכך הם מגיעים עם חסכים ועיכובים כשהם עולים לכיתה א'.
השלכות השהייה בגנים אלו יכולות להיות סכנה ממשית לא רק להתפתחותם התקינה, אלא אף לחייהם של הילדים. המבקר קורא לרשויות לפקח ולבדוק את הגנים הללו, ולסגור לאלתר את הגנים המסוכנים.
למעלה מ-2,000 ילדים זרים לומדים במערכת החינוך הישראלית תחת חוק חינוך חובה. כשעיריית אילת בתמיכת משרד החינוך ביקשה להפריד את הילדים הזרים מהילדים הישראלים, פסל בית המשפט את ההפרדה וקבע כי היא אפליה אסורה. קטינים שחוצים את הגבול באופן לא חוקי ללא ליווי של מבוגר משובצים בכפרי נוער שונים ברחבי הארץ, כפרים שלדברי משרד החינוך הם בעלי חוסן חינוכי טוב.
עלות שירותי הבריאות נופלת על בתי החולים
מאחר ולמסתננים אין ביטוח בריאות כפי שיש לשאר אזרחי ישראל על פי חוק בריאות ממלכתי, הם נוהגים להגיע לחדרי המיון בעת צורך רפואי, בעיקר לחדרי המיון של בתי החולים וולפסון ואיכילוב, שכן על פי החוק במצב חירום רפואי אדם זכאי לקבל טיפול דחוף ללא תנאים. מאחר והם אינם מבוטחים, העלות של טיפולם נופלת על התקציב השוטף של בתי החולים והם מתקשים להתמודד עם העול הכלכלי.
האמנה לזכויות הילד קובעת כי יש לכלוא ילד רק כמוצא אחרון ולפרק הזמן הקצר ביותר האפשרי. המבקר אומר כי יש ספק משמעותי לגבי עמידת המדינה בתנאי האמנה: המעצר עם הגעתם לארץ הוא האמצעי הראשון ולא האחרון, אין בדיקה של אמצעים חלופיים לכליאה ופרק הזמן בו הקטינים נכלאים הוא ממושך ולא מוגבל למתקן המיועד לקטינים. המבקר גם מציין כי לפני הרחקת משפחות מסתננים מישראל הן מוחזקות בתנאי מעצר - עם ילדיהן.
מבקר המדינה מציין כי למרות שהתקבלו החלטות בידי הממשלה על מדיניות ההגירה של ישראל וטיפול במסתננים הלא חוקיים, יש צורך להסדיר את מעמדם של הקטינים שאין אפשרות להחזיר אותם לארצות מוצאם בטווח זמן קצר. המבקר קורא לממשלה לפעול בדרך שתבטיח את זכויות הקטינים בהתאם לאמנה למען זכויות הילד ושתעלה בקנה אחד עם החוק הישראלי.
בהכנת הכתבה השתתף יונתן בייסקי
לקריאת הפרק המלא בנושא בדו"ח מבקר המדינה
דוחות נוספים מטעם מבקר המדינה:
אחד מכל חמישה אתיופים נושר מצה"ל
אלפי מטופלים מתים מזיהומים בבתי החולים
תוחלת החיים קצרה יותר בפריפריה
חשש מביצוע ניתוחים שאינם משיקולים רפואיים
ראש עיריית אור יהודה קיבל הטבות בשווי אלפי שקלים מקופת העירייה בעת שהעלה מופעי סטנד אפ
בכיר לשעבר בנמל אשדוד שהה 93 ימים בחו"ל ב-3 שנים
המשפחות החד הוריות בישראל חוות קשיים ואין אף גוף אחד שמרכז את הטיפול בהן
אחד מכל שלושה מורים המלמדים בחטיבות ובתיכונים לא הוכשר למקצוע אותו הוא מלמד
טיפול לקוי של האוניברסיטאות בהטרדה מינית
מבקר המדינה: טובות הנאה ברשויות המקומיות
חוסר שוויון בהנצחת ראשי המדינה