בשבועיים האחרונים התנהל במדינה מאבק מקצועי על זכויות עובדים שכמותו לא היה כאן. הסטודנטים של אוניברסיטת תל אביב - אלה שמפגינים, אם בכלל, רק על גובה שכר הלימוד שלהם, הרימו מחאה קולנית ונמרצת נגד הנהלת האוניברסיטה. הם יצאו להגן על זכותן של שרונה ושל עוד 61 נשים להתפרנס בכבוד ולשמור על מקום עבודתן.
למרות השנים הרבות שהן עובדות, אין זהות וקוראים להן בשפה המכובסת "עובדות קבלן". מתאפשר מצב שבו מורידים להן שעות מהיום, ומצפים מהן לעשות עבודה מטורפת של לנקות בניין של 650 מטרים לבד, מבלי לקבל תנאים סוציאליים מינימליים. אך כנראה שגם התנאים האלה עדיפים על פיטורים, ולצערן גם הצעד הזה הגיע. עובדות הניקיון התאגדו בהסתדרות והקימו ועד עובדים.
עשר המכות של הסטודנטים הובילו לתוצאות
בסופו של דבר המאבק, הנחישות וגם ההתערבות התקשורתית, עשו את שלהם. הנהלת האוניברסיטה והקבלן הגיעו להסכם. במקום פיטורים מיידים הן השיגו חצי שנה ארכה שבסופה הן מקוות לשנות את המכרז ואיתו את גורלן.
מחברת אבידר נמסרה בתגובה כי "קבוצת 'אבידר' משלמת לעובדיה את כל המגיע להם כחוק ועל פי הסכמים קיבוציים. החברה הודיעה לאוניברסיטה, שהמחיר שבו היא עובדת הוא מחיר הפסד ודרשה אישור לצמצום שעות העבודה של העובדות, או תוספת מחיר, אך האוניברסיטה החליטה לצאת למכרז חדש".







חדשות




= תגובה ללא תוכן
= תגובה עם תוכן


אתר זה פועל כחוק ברישיון














