לחני יודקביץ' לא הייתה אף פעם דילמה בין איכות וכמות. תמיד היה לה וגם לבעלה ברור שלהם יהיה רק ילד אחד, שיוכלו להעניק לו את כל הזמן שבעולם. "איזה זמן איכות יש לאימא שצריכה להתרוצץ בין שלושה-ארבעה ילדים?", תוהה חני. "זה לא משהו שמובן לי באיזושהי צורה".
היא לא מתחרטת לרגע על ההחלטה שים יהיה בן יחיד ואין לה שום בעיה לנסות לשכנע את כולם שזאת הדרך הנכונה. "צריך לחוקק חוק שכל זוג בישראל צריך להביא ילד אחד לעולם", היא משוכנעת.
שלוש הוא השניים החדש
אבל מסתבר שממש לא כולם חושבים כמו חני. בשנים האחרונות החלום של אבא, אימא, שני ילדים וכלב, פינה את מקומו לעוד ועוד משפחות עם שלושה ילדים. אחרי שנים של ירידה רואים את זה גם בסטטיסטיקה. הילודה בישראל עולה לאט לאט.אם שלוש הוא השניים החדש אז ארבעה הפכו עכשיו לשלושה של פעם.
לתומר וחגית היה ברור כבר מההתחלה שהם רוצים הרבה ילדים אז בעשר השנים האחרונות זה בעיקר מה שהם עשו. נח, נעמי, מיכאל ואביגיל ממלאים פול-טיים את היום וגם את הלילה."התסכול שאני מרגישה לפעמים זה שאין לי את הזמן אחד על אחד כמו שאני רוצה לפחות פעם בשבוע לאיזה בילוי מיוחד", משתפת חגית. "ויש מצבים שפתאום כולם רוצים אותי. אבל כל צורת החיים שלנו אפשרה לנו שיהיו לנו את ארבעת הילדים".
"זה מאותה אישה?"
כשליאת וגילי מספרים שיש להם חמישה ילדים, הם שומעים בעיקר תגובות של כל הכבוד, וואו, איך אתם עושים את זה? אבל לא רק. "בדרך כלל השאלה היא אם זה מאותה אישה", משתפים בני הזוג. "זאת השאלה הראשונה. אחר כך: אתם דתיים? יש תאומים? זה תוכנן? זה באמת מה שרציתם?"
במשפחת אריאב או שבט אריאב, כפי שמכנים אותם במושב שלהם, ארוחת ערב משפחתית היא מבצע לא פשוט. לך תכנס חמישה ילדים, בהם ארבעה בנים מתבגרים, לשבת מסביב לשולחן. אבל הם רואים רק את היתרונות בעניין. הכול בראש, הם אומרים, עניין של גישה. "אם תחליט שקשה, יהיה לך קשה גם עם ילד אחד", מסבירים השניים.