תקופת התיכון היא לחוצה במיוחד עבור התלמידים, בעיקר בשל בחינות הבגרות. כל תלמיד תיכון בישראל מחויב לעבור בהצלחה בחינות לפחות בשבעה נושאים: מתמטיקה, אזרחות, היסטוריה, תנ"ך, לשון ספרות ואנגלית. ואולם, מתברר כי משרד החינוך שוקל לצמצם משמעותית את היקף הבחינות החיצוניות.
ההיגיון מאחורי היוזמה הוא שכאשר בחינות הבגרות הן חלק כל כך משמעותי בלימודי התיכון, הן נהיות למעשה מוקד הלימודים ובכך, למעשה, השנים הפוריות ביותר של התלמידים הופכות משנות לימוד ל"בית חרושת לציונים". לבחינת היוזמה, מינה שר החינוך גדעון סער את מנכ"ל משרדו דלית שטראובר, לעמוד בראש ועדה ציבורית בעניין.
על פי הדיווח ב"ידיעות אחרונות", האפשרות הנבחנת היא צמצום מספר בחינות הבגרות לשלוש בלבד, אנגלית, לשון ומתמטיקה, וייתכן שכולן ירוכזו באותה השנה, כך שבשאר שנות התיכון יוכלו התלמידים ללמוד ללא הלחץ החיצוני. שאר הבחינות אותן יעברו התלמידים יהיו בתוך בתי הספר. מחקרים שנערכו בנושא הראו שמקצועות הנלמדים ונבחנים בתוך בית הספר מעודדים יותר חיבה למקצוע.
לפיד אתמול: "אם אהיה שר חינוך, אבטל 262 בחינות בגרות"
באופן מפתיע - או שלא מפתיע בכלל - דברים דומים נאמרו בנאום שנשא אתמול הפוליטיקאי הטרי יאיר לפיד בכנס באוניברסיטה העברית. "שואלים אותי מה הדבר הראשון שאני אעשה אם אני אהיה שר החינוך", אמר לפיד, "אני אבטל 262 בחינות בגרות מתוך ה-265. הילדים שלנו צריכים בגרות באנגלית, ובמתמטיקה, ובהבנת הנקרא. וזהו".
"בפינלנד יש ארבע בחינות בגרות. מתמטיקה, אנגלית, הבנת הנקרא ומקצוע בחירה אחד. באנגליה יש שלוש. בצרפת ארבע. בישראל יש 265 בחינות בגרות. למה? כי אז לא צריך לסמוך על המורים ולא צריך לסמוך על התלמידים, במקום זה מקימים תעשייה שלמה של מבחנים", אמר לפיד.
"ותחשבו מה זה עושה גם לאמון שלהם במורים", שאל לפיד, "הילדים לא מתייחסים אליהם בתור המורים שלהם, אלא בתור כלי להכנה לבגרויות. אבל אם במקום בחינת בגרות את הציון שלהם בתעודת הגמר ייתן להם המורה שלהם - המורה שמכיר אותם, שלוקח בחשבון גם השקעה, ואהבה, ואת ההבנה של המאמץ שעושה כל ילד - תחשבו איזה שינוי דרמטי זה יעשה במעמד המורה. אבל בשביל זה אנחנו צריכים להאמין במורים שהם רוצים ללמד, ואנחנו צריכים להאמין במנהלים שהם יודעים לנהל, ואנחנו צריכים להאמין בתלמידים שהם מסוגלים ללמוד, ואנחנו לא מאמינים להם".