בן אילוק, בן 17 וחצי מקריית גת, חולם להתגייס לגולני, וייתכן מאוד שכך יהיה. אלא שלא תמיד נראה היה שחייו נעים בכיוון חיובי. רק לפני שלוש שנים הוא סולק מבתי ספר, הסתבך בקטטות ואפילו נדקר חמש פעמים במהלך מריבה. "בסוף כולם מתבגרים ומבינים שהכל שטויות, הלוואי שהייתי יכול לתקן", הוא מספר. את התיקון שלו הוא מנסה לעשות דרך ההתנדבות והנתינה.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
"הסתבכתי באלימות, לא בגללי, אבל הייתי ילד קטן ומושפע, ובסוף אני זה שנדקרתי", סיפר בן לחדשות 2 Online. "הסתבכתי בעוד מקרים של אלימות כי הייתי רב כל הזמן, העיפו אותי מהלימודים ואין לי בגרות מלאה. עד היום אני משלם את המחיר".
את הרגע בו הבין בן שעליו לשנות את דרכו, ומהר, הוא לא ישכח. זה קרה במהלך שיחה עם אברהם חיון, אחד המקימים של סח"י, סיירת חסד ייחודית, תכנית שמטרתה להביא לשינוי בחיי נערים על ידי נתינה לנזקקים בקהילה בה הם חיים. "הוא דיבר איתנו על נתינה, והחלטנו, אני ועוד ילדים, שאנחנו רוצים להקים קבוצה", נזכר בן. "כשהגעתי להוסטל לנוער במצוקה באשקלון נלחמתי להקים שם קבוצה לחלוקת מצרכים לנזקקים ולשיפוץ בתים, ולא נתנו לי".
"ההרגשה מעולה, זה פשוט לעשות מצווה"
אך בן סירב להרים ידיים ולאחר שכנועים לבסוף זכה להקים את הקבוצה: "אני ממש גאה בה. לא הייתה קבוצה כזו לפני כן באשקלון. אנחנו מסייעים לקשישים שמתקשים לקנות מזון בסיסי ולהתחמם בחורף וסוחבים עבורם את המצרכים עד הבית. ההרגשה פשוט מעולה לראות אותם מחייכים ומודים לנו, זה פשוט לעשות מצווה".
לשינוי בחייו של בן התלווה גם מימד פיזי - הוא רזה בחודשים האחרונים ב-50 קילו, כדי להתגייס לשירות קרבי בצבא. "נלחמתי כדי שיעלו לי את הפרופיל ועכשיו אני עושה את כל המאמצים לשכנע את צה"ל שאני יכול להיות לוחם ולתרום למדינה", הוא אומר בגאווה.
גם יהל צדוק, בן 18 מירושלים, הצליח לעשות שינוי בחיים, לאחר שנהג בלי רישיון ברכבו של אחיו, התהפך, ורק במזל לא נפגע. "הסתובבתי עם אנשים שלא הייתי צריך להסתובב איתם", מודה יהל בדיעבד. "זה סובב לי את הראש. לפני שנתיים נסעתי עם המכונית של אחי שהיה באותו זמן בצבא, כי רציתי רישיון וכי היה לי משעמם, בשביל האדרנלין. נסעתי מהר מדי בסיבוב והתהפכתי". יום לאחר התאונה הוא החל להגיע למפגשי סח"י ומאז לא הביט לאחור.
כיום יהל מתנדב פעמיים בשבוע בסניף סח"י בירושלים, כשאת התכנית מפעיל ארגון נכ"ח - נתינה כדרך חיים. "אנחנו יוצאים לחלק מצרכים בסתר, שמים אותם ליד הדלת, דופקים, ועולים למעלה או יורדים למטה. ואז כשפותחים את הדלת אנחנו שומעים 'תודה רבה', או אפילו 'אבא, הביאו לנו אוכל'. אנחנו גם משמחים קשישים בבתי אבות ולוקחים אותם לשוק כי זה קשה להם מאוד לעשות את זה לבד. אני מרגיש כאילו אני לוקח את סבא שלי", סיפר בחיוך.
לתרומות לפרויקט שיפוץ הבתים של סח"י
את הרקע והידע שלו בבנייה ושיפוץ, כבן לקבלן, ניצל יהל לטובת פרויקט שיקום דירות בעיר. בסח"י מנסים כעת להכשיר עוד נערים שיוכלו לעזור להם במטרה החשובה לקראת חג הפסח הקרוב, אך ידם אינה משגת. כדי לממן תכניות הכשרה זקוקים בארגון ל-70 אלף שקלים לפחות, אותם הם מנסים לגייס באמצעות תרומות ובמסגרת אתר המימון "הד סטרט". עד כה הצליחו לאסוף רק כשליש מהסכום ומפחדים כי אם לא יגיעו ליעד כל הכסף יירד לטימיון, כמו גם מתנות שהובטחו לתורמים, ובהן בין היתר פוסטרים שעיצבו אמנים ודיסקים של להקת "הפיל הכחול" שנרתמה לפרויקט.
"הכסף הזה מאוד חשוב לאנשים שצריכים אותו", מדגיש יהל. "ככה נוכל להפוך בתים מוזנחים למקומות שראויים למגורים ולשמח את הנזקקים. יש כל כך הרבה ילדים שרוצים להתנדב ולעזור, ובגלל שאין להם הזדמנות עושים דברים מתוך שעמום. צריך לספק להם תעסוקה", מסכם יהל. "אני בלי סח"י בטח הייתי ממשיך להסתבך".