עצוב לומר, אבל כבר התרגלנו למחזה שחוזר על עצמו מדי שנה בפסח: אותן התמונות, אותם הקולות, אותם המשפטים הנחרצים ואותה התחושה שזה לא יכול להימשך. השבוע גם מבקר המדינה קבע שיש כאן בעיה. בדוח שהגיש ציין שחמישית מהמשפחות בישראל חוות אי-ביטחון תזונתי. מדובר במינוח מתעתע שקובע שאולי אין פה רעב, אבל יש יותר מדי משפחות שלא בטוחות אם ומאין יהיה להן אוכל מזין למחר.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק

"אני אוכלת אחרי התינוקת", מספרת אישה שמקבלת סיוע מאחת העמותות. "אני מכינה אוכל בשבילה ומה שנשאר אני אוכלת", היא אומרת. "אנחנו אוכלים מה שאנחנו יכולים לקנות", אומרת אישה אחרת.

מבקר המדינה קבע גם חד-משמעית שהמדינה לא עמדה במחויבות שלה לקדם את נושא העוני, ושנוח לה להסתמך על עמותות ועל טוב לבם של הארגונים. "היינו אמורים להיות רשת ביטחון אחרונה, לסתום חורים", אומר ערן וינטרוב, מנכ"ל ארגון "לתת". "הפכנו להיות רשת ביטחון ראשונה בגלל אוזלת היד הממשלתית".

מחזות קורעי לב

למרות ההבטחות, עודפי מזון נזרקים לפח (צילום: חדשות 2)
אלפים ממתינים בתור | צילום: חדשות 2

כשאלה הנתונים, מה הפלא שהמונים גדשו השנה את מרכזי החלוקה בכל רחבי הארץ, ועמדו במשך שעות ארוכות בתור כדי לקבל את ארגז המצרכים המיוחד - לא מהמדינה כמובן, אלא מעמותות ומתרומות".

"כשאת באה מתוך החושך הזה, כבר לא אכפת לך", אומרת מקבלת סיוע. "את לוקחת כי אין לך ברירה ואת צריכה להאכיל את הילדים שלך". הכוונות של כולם טובות ואין שום ספק שחלוקות המזון מצילות אלפי משפחות בערב החג, אבל יש כאלה שלא אוהבים את זה - לא את עצם החלוקה אלא את הדרך. "אלה מחזות קורעי לב, אבל הם בעיקר ביזיון זועק לשמיים", אומר יהודה אלוש, פעיל במוקד לביטחון תזונתי. "למה צריך לבוא לכאן באוטובוסים, עם עגלות, לעמוד בתור כאילו מחכים לניתוח?".

"אמרתי לעצמי שאצלי לא יהיה תור", אומר אריק דנון, מנהל סניף עמותת "עורו משנתכם" בחולון. "יש לנו נהגים שבאים ולוקחים לכל משפחה ישירות, והכל באסתטיות ובכבוד. אנחנו מתייחסים אליהם כמו ללקוחות, לא כמסכנים ונזקקים".

חלוקת מזון ישירות לבתים

חלוקת מזון עד הבית (צילום: חדשות 2)
חלוקת מזון עד הבית | צילום: חדשות 2

500 לקוחות יש לעמותת "עורו משנתכם", שבעזרת ארגון "לתת" מחלקת מזון ומצרכים בשווי 300 שקלים ישירות לבתים. 7 מיליון שקלים בלבד הועברו ב-2013 מהמדינה לכל ארגוני הסיוע. לפחות שירותי הרווחה עוזרים לעמותות בהחלטה מי זכאי לתמיכה ומי לא.

בית אחר בית אריק שומע את אותם הסיפורים ממשפחות שפעם דווקא הסתדרו לבד, אבל הגזרות הכלכליות הפכו אותן פתאום לנזקקים. "הורידו בקצבאות של הילדים, המחייה נהיית יותר ויותר יקרה והמשכורות נשארות אותו דבר", אומרת מקבלת סיוע. "הכל עולה. זה חשמל, זה אוכל ומה שנשאר זה לחיות עם מינוס, מהלוואה להלוואה, וזה קשה".

גם בקרן לידידות מנסים לפצח את השיטה. הנזקקים עורכים קניות דרך קטלוג של הקרן בסכום שמוקצה להם מראש. במחסנים בקריית מלאכי מכינים את המשלוח שיגיע לקשישה ישר הביתה. "הארגז לבן לגמרי, בלי שום כיתוב, בלי שום לוגו", אומר מתנדב בעמותה. "השכן שרואה את הקשיש מקבל את החבילה חושב שזה מכל סופר אחר".

עוני - לא גזירת גורל 

עד לפני כמה שנים גם נתמכי הקרן לידידות עמדו בתור ובדוחק לקבל סלי מזון, גם בפסח וגם בשאר החודשים. השנה החליטו לחלק תלושי מזון לקנייה ברשתות השיווק הרגילות. למי שמתקשה עורכים עבורו את הקניות במחסנים. "זה עולה יותר אבל חלק מהנושא של כבוד לזולת זה שנותנים להם את האפשרות לבחור", אומר הרב יחיאל אקשטיין, נשיא הקרן לידידות. "זה לא רק עניין של מזון, זה עניין שאנחנו מכבדים אותם".

אם זה תלושים, קטלוגים, מרכזי חלוקה, משלוחים עד הבית - כל אלה הם רק הפלסטר. התרופה למחלה צריכה להגיע מלמעלה. "אני אומר - תסגרו את עמותות המזון, קחו את המפתחות מחר", אומר ניסים ציוני, מייסד ומנכ"ל "פתחון לב". "אם יש מי שיכול לקחת את האחריות על כל האנשים האלה - קחו".

"עוני זה לא מזל רע, זו לא גזירת גורל, זה דבר שאנחנו יכולים לשנות", מדגיש מנכ"ל ארגון לתת. "זה הכל עניין של החלטה, של מדיניות, של סדרי עדיפויות. זה בידיים של ממשלת ישראל. צריך פשוט לרצות ולעשות".