בקמפוסים בכל רחבי הארץ זו כבר תופעה מוכרת: תעשייה לא חוקית של עבודות סמינריוניות המתנהלת בשקט ומגלגלת מיליוני שקלים בכל שנה. "זאת תעשיה ענקית", מספרת י', צעירה שמרוויחה סכומים נכבדים מהסטודנטים שמוכנים לשלם הרבה תמורת עבודות.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
ל-י' יש משרה טובה בחברה גדולה במשרד גדול במרכז הארץ. אבל את הכסף הגדול היא עושה בבית, אחרי שעות העבודה. בשבוע שעבר נפתחה ברחבי הארץ השנה האקדמית, ו-י' נכנסת לכוננות. מבול הטלפונים לא מאחר לבוא. עשרות סטודנטים שמתחננים שתחסוך מהם את הישיבה על הספרים, ובתמורה - ישלמו לה כסף טוב. "יש מישהי שעשיתי בשבילה את כל התואר מא' ועד ת'", מספרת י'.
י' מציינת כי העבודות המבוקשות ביותר הין העבודות הסמינריוניות. יחסית לתעשייה שחורה, קל באופן מפתיע למצוא אדם שיהיה מוכן לכתוב עבודה אקדמית תמורת כסף. סיור קצר שערכנו באחד הקמפוסים בירושלים עם מצלמה נסתרת הספיק כדי להפגיש אותנו עם סטודנטית, שניגשה לעניינים מהר משחשבנו.
במודעות על לוח מודעות באוניברסיטת בר אילן - הדיסקרטיות של מזמין העבודה אמנם מובטחת, אבל לא זאת של מי שכותב אותה, שמפרסם את עצמו באור יום, מבלי להתבייש.
כמה זה עולה? תלוי בהיקף של העבודה, בעד כמה מסובך הנושא, וגם בתעריף של כותב הצללים ששכרתם. עבודת סמינר של 30 עמודים למשל, מגיעה בקלות לכמה אלפי שקלים. לא סכום פעוט עבור סטודנט. "הכי הרבה מזמינים אצלי ממכללות", חושפת י', "עובדי מדינה מזמינים הכי הרבה".
האוניברסיטאות כבר הצהירו בעבר שהן מנסות למגר את התופעה. סטודנט שנתפס מקבל אמנם עונש, אבל כותבי הצללים של העבודות האקדמיות לא מודאגים - אצלם העסקים רק ממשיכים לשגשג.