לפירוק משפחה ותהליך גירושין יש השלכות מרחיקות לכת על החיים של כל בני הבית שחיו יחד - ויוצאים לדרך חדשה ונפרדת. מעבר למעמסה הנפשית, המחיר הכלכלי שמשלמים בני הזוג במהלך ההליך ליועצים, עורכי דין ולעוד גורמים בתעשייה גורמים בפעמים רבות לקריסה של אחד מהצדדים. תעשייה זו, שהולכת וגדלה, מרוויחה מהפרידות הרבות ויוצרת בור ללא תחתית לזוגות שמנסים לבנות שגרת חיים חדשה - רק בנפרד.
לעדכונים נוספים ולשליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לחדשות 2 בפייסבוק
מספר הזוגות המתגרשים בישראל עולה בהתמדה. אם בשנת 2003 התגרשו כ-10,600 זוגות, המספר מזנק בתוך קצת יותר מעשור ב-35%. הגיל הממוצע שבו מתגרשים בישראל הוא מעל 38 לאישה, וקצת יותר מ-42 לגבר. לרוב, בגיל זה נצבר רכוש, דירה וילדים - שהופכים לקלפי מיקוח במאבקי גירושים שצפויים להשפיע רבות על עתידם.
כחצי מהזוגות שהגישו בקשת גירושין מאז שנכנס החוק המחייב לגשת לגישור לפני יותר משנה, דיווחו שלא הגיעו להסכמה והתייצבו בפני בית המשפט. רק כשליש הודיעו שהצליחו לפתור את המחלוקות דרך הגישור.
"כשהלכנו לעשות הסכם גירושין, בערך שעה שעתיים אחר כך כבר היה לנו הסכם חתום", סיפרו נועה וארי. "אם היה חשוב לי לריב, הייתי ממררת את חייו. חשוב לי בסוף שהילדים שלי יהיו מאושרים", תיארה נועה.
במקרים אחרים, הליך הגירושין נמשך בצורה מכוערת, תוך ניסיונות סחיטה. א', לדוגמא, ביקשה להתגרש מבעלה, אך נתקלה בסירוב עיקש מצדו. בבית הדין הרבני, ללא הסכמת הבעל לתת גט, האישה נותרת עגונה. "הוא אמר לי שאם אני רוצה גט, אני צריכה להתחייב לבקש ממנו מינימום בתשלום המזונות - 1,250 שקלים לחודש", סיפרה.
ככלל, להתגרש זה לא כלכלי. המחיר הכספי והנפשי תמיד יהיו גדולים, אך יש גם דרכים לצמצם את הנזק ולצאת למציאות החדשה בצורה נוחה ומכבדת יותר.