בשנים האחרונות צריכים המורים לעבור כחלק מתהליך ההכשרה שלהם, סימולציה בה הם נאלצים לעמוד מול הורים-שחקנים המציגים סיטואציות מחיי היום-יום כמורה. היחסים בין המורים להורים נחשבים למורכבים וטעונים. אז מי בעצם אחראי לחינוך הילדים שלנו? התשובות חלוקות.

לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו

"הקשר בין המורים להורים הוא הדבר שאולי היום הכי מטריד את המורים בפועל", מספרת ד"ר גלי נהרי, ראש תכנית הסימולציה במשרד החינוך. "מטריד אולי אפילו יותר מהקשר עם התלמידים, ההתמודדות והשיחות עם ההורים שנחשב למשהו שהוא התערבות".

לא היה קשה למצוא עובדי הוראה שידברו על הקושי הזה, על משבר האמון ועל ההתמודדות עם ההורים. "אני אקח את הדוגמא הכי אקטואלית", סיפרה שרה בכר, מורה וגננת. "לאחרונה הורה שכח ילד ברכב, ומשום מה ניסו להפיל את זה גם על הגננות, זה אחריות הורים".

אז החלטנו לעשות ניסוי ולבדוק למי האחריות לחנך את ילדינו. "מה שנעשה זה שנכניס לחדר הורים, מורים וילדים", הסביר ד"ר אייל דורון, מומחה ומפתח חשיבה יצירתית. "נחשוף אותם לרשימה של תכונות וערכים מאוד חשובים בחיים ונשאל אותם למה הם מייחסים את זה, לבית או לבית הספר".

מי אחראי על חינוך הילדים שלנו? (צילום: חדשות 2)
צילום: חדשות 2

מריאנה, אם לשלושה מפתח תקווה היא הראשונה להתנסות. מריאנה סידרה את הרוב הגדול של הערכים תחת האחריות של הבית כשהיא בעצם אומרת שהיא לא מאמינה באף אחד, רק בעצמה. כשמריאנה יורדת מהבמה אנחנו מבקשים מהילדים שלה, גם לנסות, והם נותנים הרבה יותר קרדיט לבית הספר.

שרה ואפרת, שתי הגננות ישבו בצד והסתכלו על מריאנה והתפלצו, לאחר מכן, אחוזות אמוק, הן עלו על הבמה לערוך שינויים. הן העבירו את כל הערכים מהצד של הבית, לצד של בית הספר. "זה לא שלא נותנים את זה בבית, אבל אנחנו נותנות את כל הערכים הללו גם בבית הספר", הסבירו.

נציג ההורים נאם - המנהלת עזבה את האולם

היחסים בין ההורים ובין המורים באחד מבתי הספר בירושלים עלו על שרטון כזה כשבמסיבת הסיום, כשהזמינו את ההורים לנאום - המנהלת יצאה. הורי בית הספר לא חשבו שהצוות החינוכי ערכי מספיק. חילופי הדברים ירדו לפסים מאוד נמוכים, והשבוע הוחלט שחלק מהמורים יועזבו.

וגם מקרי אלימות חמורים יותר מתרחשים בבתי הספר. אביו של תלמיד מרמת השרון שגורש מהתיכון ובחינתו נפסלה החליט "לסגור חשבון" בחדר המורים ותקף את המורה שהשעה את בנו. צריך להגיד, מקרים כאלה הם נדירים - וטוב שכך.

כך או כך, במשך 12 שנים בית הספר הוא חלק משמעותי בחיים שלנו, אבל האם יש קשר בין התלמידים שהיינו? שקדנים או "מבריזנים", חרוצים או עצלנים, לבין מי שגדלנו להיות ומי שאנחנו היום? על זה בפרק הבא שישודר מחר.