חופשות פסח ויום העצמאות מאחורינו, ואחרי עצירה קלה לשבועות מתקרב החודש שכולו הולך להיות חגיגה – ספטמבר. חגי תשרי נופלים השנה כולם על אמצע השבוע, מה שמבטיח רצף של ימי חופשות – ומיעוט של ימי עבודה. זה נשמע טוב, וזה באמת טוב, אבל לא תמיד ולא לכולם.
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
אז איך ייראה חודש ספטמבר הקרוב?
בשבוע הראשון – עובדים כרגיל.
בשבוע השני – ראש השנה: ערב החג ביום ראשון והחג עד יום שלישי (9-11.9) – יום עבודה מקוצר ושני ימי שבתון.
בשבוע השלישי – כיפור: ערב יום כיפור ויום כיפור עצמו בימים שלישי ורביעי (18-19.9)– יום עבודה מקוצר ויום שבתון.
בשבוע הרביעי – סוכות: ערב חג ביום ראשון, חג בשני וחול המועד בהמשך השבוע (23-29.9)– יום עבודה מקוצר, יום שבתון ו-3 ימי חול המועד.
בשבוע החמישי – שמחת תורה: ערב חג ביום ראשון, שבתון ביום שני ואיסרו חג בשלישי (30.9-2.10)– יום חול המועד ושבתון. איסרו חג הוא יום עבודה לרובנו.
בסך הכל, מתוך חודש שלם, אחרי שהורדנו את סופי השבוע, את השבתונים, ערבי החג וימי חול המועד נשארנו עם 10 ימי עבודה מלאים רגילים בלבד. לוח חופשות התלמידים לשנת הלימודים הבאה צפוי להיראות כך: 3 ימים בראש השנה, יומיים ביום כיפור ו-9 ימים בסוכות. בסך הכל – 14 ימי חופשה לעומת 13 ימי לימודים.
אז מי ירוויח ומי יפסיד מהחודש הזה?
נתחיל בתלמידים – הם כנראה יהיו מאושרים להמשיך, פחות או יותר, באווירת החופש הגדול שכמה ימים קודם לכן יחזרו ממנו. ההורים של הקטנים שביניהם יהיו מוטרדים יותר מהימים (הבודדים) שבהם יצטרכו גם ללכת לעבודה וגם לדאוג לסידור לילדים.
ואם בהורות עסקינן – רוב בעלי הגנים הפרטיים, הצהרונים ומפעילי החוגים צפויים לגבות מההורים מחיר חודשי מלא, למרות ימי הפעילות הבודדים. עם זאת צריך לזכור שלמרות החופשות, רוב ההוצאות השוטפות נשארות קבועות (שכר גלובלי לעובדים, ארנונה וכו'). אולי ראוי שמפעילי המסגרות האלה ישקלו לתת הנחה סמלית להורים בשל הצמצום הקל בחלק מההוצאות בחודש החגים.
עכשיו לעובדים: אם אתם עובדים בשכר גלובלי (חודשי קבוע) כנראה שהרווחתם. השכר נשאר קבוע גם כשיש מעט ימי עבודה. אז עבדתם פחות – הרווחתם אותו הדבר. אבל אם אתם עובדים שמשתכרים שכר שעתי ותתייצבו לפחות ימי עבודה בספטמבר – השכר שלכם בהחלט צפוי להצטמצם.
מיליארדי שקלים
נעבור למעסיקים ולמדינה. "חופשות מרובות גורמות לירידה בתוצר המקומי הגולמי, גם אם לוקחים בחשבון את הגידול בפעילות במקומות בילוי ופנאי אשר אופיינית לתקופה זו", מסבירה ד״ר אסנת ליפשיץ, סגנית דיקן בית הספר טיומקין לכלכלה בבינתחומי הרצליה. בשנת 2015, אומרת ד"ר ליפשיץ, היה רצף דומה של חגים שגרם למשק הישראלי הפסד בהיקף של כ-7 מיליארד שקלים.
מפעלים ועסקים גדולים מעדיפים להפסיק את הפעילות ולהוציא את העובדים לחופשות מרוכזות של כ-3 שבועות. זאת מכיוון שעלות הפעלת חברה ליום או יומיים גבוהה יותר מהוצאתם של כל העובדים לחופשה מרוכזת.
אבל אם אתם מעסיקים, כדאי שתדעו שיש גם צד חיובי לכל כך הרבה חופש. מחקרים מצאו שלאחר חופשות ארוכות יש גידול בתפוקת העובדים אשר מכסה חלק משמעותי מההפסד שנגרם כתוצאה מהחופשה. חופשות אולי פוגעות ביעילות בטווח הקצר, אולם תורמות ליעילות הכלכלית בטווח הארוך.