שר הפנים אריה דרעי יעניק מחר (שני) מעמד תושבות לסנטיהו שיפראו, מסורב העלייה שהגיע לישראל כדי להתמודד בחידון התנ״ך העולמי ביום העצמאות.
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
הכל התחיל לפני מספר חודשים, הגיעה הודעה שיהיה נציג לשארית יהודי אתיופיה בחידון התנ"ך העולמי. בני נוער נרשמו, תחרויות נערכו, וסנטאהיו זכה במקום הראשון. הוא ארז מזוודה, השאיר מאחור את המחנות, את האלפים שעדיין מחכים שממשלת ישראל תעמוד מאחורי ההבטחה שלה להעלות את כולם - ועלה על טיסה לראשונה בחייו.
מגיל שנתיים הוא לבד. כמו המשפחות האחרות, גם המשפחה שלו מפוצלת - חלקה באתיופיה וחלקה כאן בישראל. וכך כשהוא כמעט בן 19, 17 שנים אחרי הניתוק מהמשפחה הוא עולה על טיסה מספר 414 של "אתיופיאן אירלינס" לישראל - לבד.
למרות החיבוקים ורגעי השמחה, ברגע הפגישה עם המשפחה, לכולם ברור שסנטאהיו יחזור לאתיופיה כשיסתיים חידון התנ"ך. ממשלת ישראל קיבלה כבר לפני שלוש שנים החלטה להעלות את כל שארית יהודי אתיופיה - קהילה שמונה כ-10,000 אנשים. מאז, הביצוע נדחה שוב ושוב, ומדי פעם עולות קבוצות קטנות.
"כמו שלנו זה קורה יש מלא משפחות שנמצאות באותו מצב", סיפר אברהם, אחיו של סנטאהיו."זה סבל שאין לו סוף. זה קשה מאוד, אתה כל הזמן חושב עליו. אני חי פה, אני משרת במילואים, עשיתי צבא מסודר, למה אח שלי צריך להמתין 17 שנה כדי שיעלו אותו?".
לאחים ברור מדוע מתעלמים מהם. הם אומרים שיש קו אחד שמחבר בין היחס לו זוכה הקהילה האתיופית כאן בישראל - ושם במחנות העולים. במקביל להפגנות שהתקיימו כאן בירושלים שם באתיופיה במחנות העולים התכנסו בני הקהילה איימו שיפתחו בשביתת רעב ובמקביל שיגרו מכתב לראש הממשלה.
סנטאהיו כמו רבים מהילדים במחנות העולים, היה נותן פתק לכל מי שסיפר לו שהוא בדרך לישראל - לכותל. התפילה המקודשת כ"כ בכותל המערבי הייתה משאת נפשו, ועכשיו הוא כאן. "וואו - אין לי מילים לתאר", סיפר. "זה המקום שכל הזמן ייחלתי לעצמי לראות. קשה לי לעכל את זה".
"עכשיו לחזור לשם זו תחושת מועקה קשה", סיפר סנטאהיו. "אבל זאת החלטת הממשלה ואני לא מסוגל לעשות כלום נגדה. אבל אם הממשלה תאשר לי להישאר כאן אני מאוד אשמח". עד אז הוא חי בין ייאוש לתקווה - מרגיש שהוא חייב לייצג את מי שהוא השאיר מאחור וגם לבלות עם המשפחה - גם אם זה זמני.