המספרים ברורים: לתלמיד ישראלי יש כמעט פי 7 ימי חופש במהלך השנה מלכל הורה. יותר מבכל מדינה מפותחת אחרת בעולם, למעט מדינה אחת. המסקנה היא ברורה: צריך לשנות את לוח החופשות בישראל. החל מהיום (שני) נפרסם סדרת כתבות מיוחדת במהדורה המרכזית ובחדשות 2 Online במסגרת הפרויקט "מקצרים את החופש".
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
הנה כמה דוגמאות: תלמיד באוסטרליה יוצא ל-57 ימי חופשה בשנה. ההורים שלו מקבלים 20 ימי חופשה כל אחד בשנה מהעבודה. הם יצטרכו "לשבור את הראש" כדי למצוא פתרון לילד במשך 37 ימים בשנה בלבד לכל היותר - וכך גם בניו זילנד. בצ'כיה קיים פער של 34 ימים ובדנמרק הפער בין ימי החופשה הניתנים לתלמידים ולהורים אפילו קטן יותר ועומד על 30 בלבד.
בצרפת, יוצאים התלמידים בכל שנה ל-73 ימי חופש, והורים שלהם מקבלים 25 ימי חופשה כל אחד. במקרה הזה, על ההורים יהיה לחפש קייטנות או לבקש את שירותי סבתא וסבא למשך 48 ימים בשנה לכל היותר. באירלנד הפער עומד על 50 ימים, ברומניה וביוון המספר קופץ ל-59 ובאסטוניה, ליטא ומלטה - יש פער של כ-60 ימי חופשה בשנה בין ההורה לילדו.
ושימו לב איך המספר מזנק דרמטית כשבוחנים את המצב בישראל: כל תלמיד בארץ יוצא ללא פחות מ-80 ימי חופשה בשנה. החופשה השנתית של כל הורה עומדת על 12 ימים בלבד, מה שמותיר את ההורים עם מספר עצום של ימי חופש שבהם עליהם למצוא פתרון לילדים - 68 במספר. רק בליטא המספר גדול יותר ועומד על 71 ימים - מה שמציב את ישראל במקום השני בין מדינות ה-OECD בפער בין ימי העבודה שבהם לא מתקיימים לימודים למספר ימי החופשה השנתית.
אז מה עושים? צריך לשנות את לוח החופשות. במסגרת הפרויקט "מקצרים את החופש" נציג תכנית פעולה שעשויה להקל על ההורים מבלי לפגוע במורים. כל הפרטים במהדורה המרכזית.