כשאתם מגיעים לנתב"ג, חולפים על פניכם כל כך הרבה אנשים, אבל חלקם לא ממריאים לחו"ל או חוזרים ארצה, אלא פשוט גרים בנמל התעופה. למעשה, אין להם מקום אחר להגיע אליו. לרוב הם נפלטים מבתי מחסה, ונתב"ג הופך להיות המפלט האחרון שלהם.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לחדשות 2 בפייסבוק
"השדה רחב ידיים, הם יכולים להיות בכל מקום", אמר לחדשות 2 אורי דיקובסקי, מנהל תורן בנתב"ג. "אחרי המעליות, תמצא אותם שמוטי ראש, ישנים, מחפשים מחסה. בקרבת הנוסעים עצמם, בבתי הקפה, זה יכול להיות בכל מקום".
נכון להיום שלוש נשים חסרות בית גרות בטרמינל. הן אוכלות, ישנות ומתקלחות שם. במבט ראשוני כנראה לא הייתם מבחינים שהן אינן נוסעות. "אני מאוד חולה, בגלל זה אני פה", אמרה לפני חמישה חודשים ילנה שגרה לסירוגין בנתב"ג כבר יותר מחצי שנה. "אנשים עוזרים לי. חם יותר בשירותים, אז אני יושבת שם".
"אנחנו לא הראשונים, זה קיים בכל מקום"
קשישה אחרת גרה בנתב"ג כבר חודשים. היא הולכת וחוזרת, פשוט יושבת במהלך היום בקומה הראשונה. היא מסתובבת עם מעיל גם בקיץ ומחזיקה תמיד בעגלה. היא נרתעת מכל מי שרק מנסה להתקרב אליה, וגם כשאנחנו ניסינו להבין אם היא זקוקה לעזרה - היא מיהרה לברוח.
עובדי הנמל דואגים לתת להן אוכל, כשאפשר, או שתיה חמה. "רואים אותם תמיד", אמרה מוכרת בבית קפה בטרמינל. "היא באה כל הזמן לקנות, היא קונה כוס תה כל הזמן". יש גם עובדת סוציאלית שמועסקת בנתב"ג ומטפלת בהן, אבל יש גם מי שהצליח ליצור איתן שפה משותפת.
"יושבת אישה מסכנה, מבוגרת, ואני שואלת אותה 'מה את אוכלת?', וחבל לי עליה", אמרה לחדשות 2 מנקה במקום, מרינה בזזשווילי. "אני לא יודעת מה הם אוכלים. לפעמים אני מביאה משהו מהבית, יוגורט או משהו, ומביאה לה".
מבחינת אנשי הביטחון - ההנחיה היא לא לגרש את חסרות הבית, כל עוד הן לא מפריעות לסדר הציבורי. "אני חושב שזה קיים בכל העולם", אמר אורי דיקובסקי. "אנחנו לא הראשונים, זה קיים בכל מקום".