אילנה לשם נעזרת מרבית חייה בכיסא גלגלים, ובכל יום היא נאלצת להתמודד עם האתגרים מחדש. "יש כמה מקומות של משרדי ממשלה שיש בעיה להגיע אליהם, מקומות של נותני שירות", היא מסבירה. התלוונו אליה כדי לנסות ולתעד מה עובר על אדם עם מוגבלות.

לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו

חוק הנגישות קובע מה צריך להנגיש ואיך, אבל הראשונה שלא עומדת ביעדים היא הממשלה עצמה - שלא מספיקה להנגיש את אלפי המבנים שברשותה למרות שהיו לה שבע שנים לעשות זאת. "זה גורם לי להרגיש חריגה, למרות שאני מנסה שלא להרגיש חריגה. אני מנסה להשתלב בכל המקומות, אני רוצה להרגיש כמו שכל אחד מרגיש, ויש מחסומים, בכל מקום יש מחסום".

התחנה הראשונה בסיור שלנו עם אילנה הייתה סניף של משרד הרווחה בירושלים. לא נמצאה מעלית במקום וגם לא מעלון או אמצעי להעלאת כיסאות: "יש לנו סרט פה, בחורה עם כיסא", אמרו העובדים במקום, "צריכים לעזור לה להיכנס".

עיריית ירושלים (צילום: אנה קפלן, פלאש 90, חדשות)
השירותים לא מונגשים. עיריית ירושלים | צילום: אנה קפלן, פלאש 90, חדשות

אישה על כיסא גלגלים שמגיעה למשרד הרווחה היא "סרט" כלשונם, אבל גם המאבטחים מבינים שיש פה בעיה חמורה מאוד: "בדרך כלל לא מגיעים לפה אנשים עם כיסא, זו פאלטה ממשלתית לחלוטין". עובדת מהמשרד אף ירדה על מנת להתנצל: "אני מהמשרד למעלה, שנים מבטיחים לנו לסדר פה נגישות ואנחנו נשמח".

התחנה הבאה עם המצלמה הנסתרת הייתה בפתח תקווה, בבית משפט לתעבורה. "אין פה מעלית והיום אין דיונים בקומה התחתונה", נאמר לנו. "אין איך להגיע, כאילו, אין פה מעלית. מי שיש לו דיון, השופט יורד למטה ועושה לו את הדיון כאן".

"זכותנו להגיע לכל מקום כמו כולם"

"כל משרדי הממשלה והשירות הציבורי היו אמורים להיות נגישים", הסביר יובל וגנר מ"נגישות ישראל". לדבריו, "לתדהמתנו גילינו שהאחראים על הנושא במשרד האוצר, בדיור הממשלתי, יכולים להגיע לסך הכל 70% נגישות וזה לא מספיק טוב".

אז מה עושים כשהממשלה עצמה לא עומדת בחוק? משנים אותו ומשיגים ארכה: השבוע אישרה ועדת העבודה והרווחה, במסגרת חוק ההסדרים, דחייה של שנה בההנגשה - וגם פתח לדחיות נוספות: מעכשיו ניתן יהיה להשיג פטור גם באמצעות אישור של שרת המשפטים. "המדינה צריכה להיות ראשונה שעושה את ההנגשה", טען אברמי טורם, נציב שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים, "וכך בעצם לאותת לכל יתר החייבים שאנחנו עומדים ועושים את זה ראשונים ולא לבקש עבור המדינה הארכות מועד".

אילנה עובדת בעיריית ירושלים כמתרגמת לשפת הסימנים: היא אוהבת מאוד את העבודה והאנשים, אך השירותים במבנה לא נגישים עבורה. "השירותים צרים, אין מקום להסתובב אין אפשרות לסגור את הדלת, החדר עצמו לא תקין בעליל", היא מסבירה. "עכשיו הם מצאו פתרון יצירתי - אני מחפשת בחורה שתעמוד מחוץ לדלת, ותחסום את הגישה והיא שומרת לי על הדלת... זה לא מכובד וזה לא נעים".

גם לחניית הנכים בחניון התת-קרקעי היא לא יכולה להיכנס, כי הרכב המותאם שלה פשוט גבוה מדי. "אנחנו כמו אחד האדם ונצרכים לשירותים כולם וזכותנו להגיע לכל מקום כמו כולם". בכל המקומות כמעט התחקירן שלנו איתמר עמד צמוד לאילנה, ובכל זאת מדברים רק אליו, כאילו היא לא קיימת וזו גם התחושה שלה לגבי הדחייה הזו - אנשים לא מודעים כמה המצב קריטי עבור ציבור הנכים, וכשלא מודעים, זה כאילו אין בעיה.

תגובת מנהל הדיור הממשלתי במשרד האוצר: "הליך הנגשת נכסים אלו מצוי בשבל קבלת היתרים על ידי הגופים הסטטוטוריים ועם קבלתם יונגשו בהתאם ללוח הזמנים כמתחייב מהוראת החוק".

מעיריית ירושלים נמסר בתגובה: "לאחרונה ביצעה העירייה הנגשה של מספר חדרי שירותים בהתאם לתקנים חדשים וכך תמשיך. ניתן מענה לכל פנייה באשר למגבלות הפיסיות וההנדסיות של המבנים השונים".