אחרי ההכשרה, תגיעו אל היחידות (צילום: דו"צ)
ארכיון | צילום: דו"צ

מחקר חדש שנתוניו נחשפים היום (שני) בודק לראשונה את מידת הנכונות של חיילים בצה"ל לאפשר שימור תאי רבייה לצורך שימוש עתידי להולדה לאחר המוות. המחקר, שנערך על ידי ד"ר יערית בוקק-כהן מאוניברסיטת בר אילן ופרופסור ורדית רביצקי מאוניברסיטת מונטריאול בדק בנוסף מהו פרופיל האם האידיאלית על פי החיילים במקרה של הולדה לאחר מותם.

לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו

משום ששירות צבאי הינו חובה עבור צעירים מגיל 18, שימור תאי זרע מהווה פתרון לחיילים המעוניינים שבת זוגם או הוריהם יביאו לעולם ילד מזרעם, במקרה של מוות במהלך השירות הצבאי. עד כה נכתב מעט מאוד בספרות המקצועית על עמדות כלפי הולדה לאחר המוות. במחקר שיתפרסם היום בכנס של האגודה הישראלית למשפט וחברה במכללה האקדמית נתניה, התבקשו 212 חיילים לציין את מידת נכונותם לשמר תאי זרע לשימוש פוטנציאלי לאחר מותם.

188 חיילים מתוך 212 ציינו כי במידה והוריהם יבקשו זאת, יסכימו לשימור תאי זרע. 117 חיילים ציינו כי יסכימו במידה ואין להם ילדים ולהוריהם אין נכדים נוספים. 72 חיילים ציינו כי לא יבקשו ממשפחתם לשמר את תאי הזרע.

מי היא "האם המושלמת"?

בנוסף נשאלו החיילים על זהות האם שתקבל את זערם לאחר מותם. החיילים התבקשו לענות על שאלון המדרג את החשיבות שהם מקנים למצבה הכלכלי של האישה, למוצאה העדתי, דתה ומצבה המשפחתי. נמצא כי החיילים מעדיפים שתאי הזרע שלהם יועברו לזוג נשוי שבו בן הזוג עקר והאם בגיל 35. בנוסף, הייתה העדפה לנשים העובדות במקצוע "נשי" - עבור מורה הדירוג הממוצע הוא 7.56 ועבור מנכ"לית בנק הדירוג הממוצע הוא 6.38.

על פי המחקר, אידיאל האם העתידית לתרומת תאי הזרע היא יהודייה (דירוג 9.36), בשנות ה-30 לחייה (דירוג 8.39), ממוצא אתני דומה (דירוג 7.81) , נשואה לזכר עקר (דירוג 9.05), אוהבת ילדים (דירוג 8.47) מרוויחה משכורת גבוהה (דירוג 8.11) ומעמד סוציו אקונומי גבוה (דירוג 8.28). החיילים דרגו באופן נמוך חשיבות לאידיאל היופי והחברתיות של האם העתידית כאשר יפה ומושכת דורגה בממוצע 6.35, מקובלת חברתית דורגה ממוצע 5.74, חברתית דורגה בממוצע 5.12.

ד"ר יערית בוקק-כהן ופרופ' ורדית רביצקי שאמונות על המחקר מוסיפות כי, "קיימים  בספרות הביואתית טיעונים הנוגעים לפגיעה בטובתם של ילדים העשויים להיוולד בנסיבות אלו של 'יתמות מתוכננת'. אך טיעונים אלו בעיתיים במיוחד לאור המציאות בארץ, שבה נולדים כל שנה אלפי ילדים מתרומת זרע אנונימית לאמהות יחידניות. ילדים אלו לא יוכלו לדעת לעולם את זהות אביהם הגנטי. ילדים הנולדים מזרע שנתרם לפני מותו של אביהם גדלים עם גישה מלאה למידע אודות זהותו ואף מתמיכה ואהבה של המשפחה המורחבת מצד אביהם - סבים, סבתות וכדומה. כל עוד החוק בישראל מאפשר הולדה מתרומת זרע אנונימית, קשה לטעון שמבחינה אתית אין לאפשר הולדה לאחר מות האב".