אביטל דקל חן התעקשה שהסיפור שלה לא ישודר עד שבעלה שגיא, שנחטף לעזה, יחזור. השבוע היא הבינה שאין זמן לחכות וחשוב לה, דווקא אתמול (שישי), ביום המשפחה, שישמעו אותה. בריאיון ל"אולפן שישי" היא משחזרת את האימה בקיבוץ ניר עוז בבוקר 7 באוקטובר, אז ראתה לאחרונה את שגיא – ומתקשה לעכל שילדה בלעדיו את בתם השלישית, שחר.

בבוקר 7 באוקטובר, כשהחלו היריות, עדכן שגיא את אנשי הקיבוץ ואחר כך רץ הביתה, אביטל הייתה בממ"ד עם בר בת ה-9 וגילי בת השנתיים. "הוא מסתכל עליי, אומר לי: 'מילי (כינוי), תקשיבי, אם הם נכנסים הביתה, זה נגמר. אני אעשה כל מה שאני יכול, בסדר?'", סיפרה, "אחרי רבע שעה בערך שמעתי שהם כבר נכנסים. כל הזמן החזקתי את הידית של הדלת".

"בר אמרה לי, 'אימא, אימא, עזה בבית. אבא מת'. ואני אומרת לה שתהיה בשקט", משחזרת אביטל את הרגעים שבהם נותרה לבד עם הבנות, ללא אוכל ומים. "אמרתי לעצמי שאני בהיריון, מניקה, אולי יצא לי חלב. אולי אני אניק אותה. דברים דמיוניים שכאלה". רק בארבע אחר הצוהריים, כשהן לבד מעשר בבוקר ללא חשמל וטלפון, חילצו אותן לגן ילדים.

משפחת דקל חן, מילי (אביטל), שגיא
משפחת דקל חן

בגן הילדים היא פגשה את אימו של שגיא, שסיפרה כיצד נמלטה מטנדר של מחבלים, בדרכו לעזה. עם השעות שחולפות, והפינוי למעין "חמ"ל קטן", היא רואה את המשפחות שמחולצות, שומעת על חברים שנרצחו – ולא מפסיקה לחפש את שגיא: "כל מי שנכנס אני מחכה לראות אם זה שגיא – והוא לא מגיע".

מאז אביטל ובנותיה עברו יחד עם תושבי הקיבוץ הנוספים לאילת. הימים שלקראת העסקה לשחרור החטופים היו מתוחים ביותר, אז גם עברו להתגורר אצל משפחה: "הילדה שלי שמעה מאחד הילדים שיש 50 חטופים שחוזרים והיא באה בכל כך הרבה התרגשות וציפייה ש'אבא יגיע'. והייתי צריכה בסיטואציה הזאת להסביר לה שאבא לא יהיה בהם וזה יהיה ילדים ונשים".

מילי (אביטל) דקל חן
"איך ילדה יכולה להיוולד כשאבא שלה לא נמצא?", אביטל ושחר

ועדיין שבעת הימים של העסקה וחזרתם של 81 החטופות והחטופים מביאה איתה בשורות טובות עבור מילי והמשפחה. "אני מרגישה שנכנס לי אוויר, שקמתי בבוקר ופתאום אני קצר יותר חיה ויותר נושמת", היא סיפרה. "אני שמחה שהוא בחיים ושהוא בסדר".

בהמשך אביטל החליטה לחזור לאילת כדי להיות בסביבת תושבי הקיבוץ הנוספים. לפני כחודשיים היא גם ילדה שם את בתה השלישית, לבד ובלי שגיא. "איך ילדה יכולה להיוולד בלי שאבא שלה נמצא? איך אני עושה את זה לבד?", אמרה עוד בבוקר הלידה. לבתה החליטה לקרוא שחר לזכר בת של חברים שנרצחה, "מקווה שהיא תביא שחר של יום חדש".

את הדירה החדשה שאליה עברה בכרמי גת אביטל התקשתה לעצב, היא ושגיא מחליטים יחד מגיל 14. "אני צריכה לקבל החלטות על הכול, איפה לשים את התמונה, איפה לשים את הספה. זה דברים ששגיא מחליט בבית", היא אמרה. "ואני צריכה לתת על זה את הדעת עכשיו. אני מסתכלת ואומרת לעצמי – 'שׂג (שגיא), איפה אתה?' – וזה יום קשה".