לפני חמש שנים א' הגיעה לאסוף את בתה בת השנתיים בשעות הצהריים מהפעוטון, והבחינה שהיא בוכה ואיננה מסוגלת להזיז את ידה, לא מסוגלת לאחוז בבקבוק או לשחק. האם מיהרה לדבר עם צוות הגן ולברר מה קרה לילדה במהלך היום, אך נענתה כי לא קרה שום דבר חריג.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
לאחר השיחה עם צוות הגן הייתה בטוחה האם כי נתפס לילדה השריר, והחזירה את הילדה לגן ביום למחרת בלב שקט. כעבור מספר שעות והתקשרו מהגן וביקשו מא' לבוא לאסוף את בתה, שלא מפסיקה לבכות. האם מיהרה עם בתה לקופת החולים, משם נשלחה למיון.
מכיוון שבגן אמרו לה שלא קרה דבר, א' לא דיווחה על אירוע תאונתי שבו הייתה מעורבת הבת והרופאים הסתפקו בבדיקה פיזית של הגפיים ובבדיקה נוירולוגית, שנחזו כתקינות. מצבה של הבת המשיך להחמיר, ויומיים לאחר מכן שבה א' עם בתה לבית החולים, שם נערך לפעוטה צילום רנטגן ובו התגלה כי היא סובלת משבר בעצם הבריח ומתזוזה של העצם.
ההורים הזועמים החליטו לתבוע באמצעות את בעלת הגן עו"ד איתן פרגו, מנהל מחלקת הנזיקין במשרד פייל ושות', בגין הסבל הרב שנגרם לבתם כתוצאה מהפגיעה בגן. לטענתם, הסבל נגרם מהאיחור הרב באבחון מצבה, שנבע מאי הדיווח כביכול על האירוע התאונתי שארע לה בגן. ההורים הבינו שתאונות קורות ושיש סיכוי שמקרה כזה יכול להתרחש, אך חשו פגיעה וזעם על כך שהאירוע לא דווח בזמן אמת.
בתביעה הובאו הקלטות של שיחות בין ההורים לבין עובדות הגן, מנהלת הגן ובעלה, שם הכחישו מכל וכל את הטענות שהבת נחבלה במהלך שהותה במקום. לטענתם מפעילי הגן אף הגדילו לעשות והאשימו את ההורים בכך שהחבלה נגרמה בעת שהייתה הפעוטה בחזקת הוריה.
השופטת אורלי מור-אל מבית משפט השלום בתל אביב, קיבלה את גרסת בני הזוג, והכריעה כי התנהלות ההורים התיישבה היטב עם גרסתם, והצביעה על סתירות רבות וחוסר אמינות בגרסת מפעילי הגן. השופטת פסקה שעל מפעילי הגן לפצות את ההורים ב-50,000 שקלים על הסבל שנגרם לפעוטה ולהוריה ועל ההוצאות הרפואיות שנגרמו, וכן לשלם 11,000 שקלים נוספים על הוצאות המשפט.
לפניות לכתבת: avivitm@ch2news.co.il