משבר הקורונה משפיע על אזרחי ישראל כולם במהלך החודשים האחרונים, ומסתבר שגם עולמם של חיילי צה"ל השתנה מקצה לקצה בתקופה זו. טקסי הסיום שאופיינו עד עתה בהגעתן של משפחות מרובות מתנהלים לפתע דרך הזום, כשגם החיילים וגם המשפחות מנסים לשמור על חיוך למרות המצב המתסכל.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
"אמרו לנו לא להגיע במפורש. אסור לנו לראות אותם, אז רק אולי מרחוק", סיפרו הוריו של דור שבאו לתמוך בבנם בסוף מסע הכומתה שלו. "אני כולי מתרגש, דור מפתיע אותנו כל הזמן. הוא בכלל לא רצה להתגייס ולא חשב על זה. ממש שבוע לפני הוא בא אמר לי: "אבא, אני בסוף הולך לגולני".
האיסור על השתתפות אורחים בטקסים לא באה בקלות לכל ההורים, אך יש כאלו שמבינים ומקבלים את כורח המציאות. "זה לא קשה לי", סיפר לאון בר, אביו של עומר שסיים קורס קצינים בטקס שנערך בבה"ד 1. "זה לא קשה כי הטקס הוא רק נקודה בתוך המהלך המאוד ארוך הזה של לסיים קורס קצינים - המהות זה הסיום של הקורס. אנחנו כמעט באופן מלא שם איתו".
לא רק תושבי ישראל מתוסכלים מהמצב, אלא גם הורים לחייל בודד, שבאו כל הדרך מניו-יורק הרחוקה על מנת לשמוח עם בנם לרגל סיום מסע הכומתה שלו. "הבן שלי פה הוא חייל בודד", סיפרה ליאת גרפי שבאה מניו יורק לצפות בטקס קבלת הכומתה של בנה. "באנו להפתיע אותו, למרות שידענו שאולי לא יתנו לנו להיכנס".
בסופו של דבר עם כל הקושי והניסיון לשמור על ההנחיות, כל מה שהמשפחות מבקשות הוא רק לעמוד ולשמוח לצד יקיריהן. "זה היה שווה את הנסיעה", אמרה מירב דהן, אמא לחייל שסיים מסע כומתה מבלי שהוריו יהיו שם לצידו בסופו. "אולי יכולנו לראות את אותו הדבר מהבית, אבל אנחנו מרגישים שאנחנו קרובים אליו. יש את האווירה ואנחנו קרובים אליהם. חכי שיהיה לך ילד בגולני ואז תביני – זו הרגשה אחרת".