עם ישראל לא יכול לצאת מהארץ - השמיים סגורים, וכל מי שמבקש לצאת מהבית ממש לא יכול לנסוע לנתב"ג. בינתיים, חופי הים, שמורות הטבע, הכנרת והנחלים מתפקעים מאנשים ומהזבל שהם משאירים אחריהם. "שבוע אחרי שבוע - ערימות של זבל. אנחנו מסתובבים ורואים את אותן כמויות, זה הולך ומתגבר. איפה החינוך, לעזאזל?", מחה אייל ארצי, פקח נחלים בגליל העליון | פרויקט מיוחד על הזבל שמושלך בטבע
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
מתחת לכל עץ, בכל פינה נסתרת או גלויה, יש כמויות בלתי נתפסות של אשפה וציוד שאנשים משאירים מאחוריהם. אחרי כל יום בילוי, מגיעים קבלני הניקיון שאוספים את הזבל - אבל גם אחרי שנים של ניקיון יומיומי, המצב לא משתפר. "השנה ממש מטורף לגמרי", סיפר אחד הקבלנים, עלי ואנוס. "הבאנו להם את החביות (פחים) ממש צמוד, שלא ילכו עוד 30 מטר, אבל זה לא עוזר".
הלכלוך בכל מקום, מצפון ועד דרום. "איפה שיש חניון ואיפה שיש פינה שאפשר טיפה להסתתר מכולם אז אנחנו מיד נמצא מגבונים ואת הניירות", סיפר מנהל מרחב ערבה ברשות הטבע והגנים, ערן חיימס. "תחשוב מה המשמעות של הדבר הזה על חיות הבר. הכול מלא במגבונים לחים וחיות הבר אוכלות את זה - וזה נראה רע", הסביר בתסכול.
מנכ"ל רשות הטבע והגנים, שאול גולדשטיין, התייחס גם הוא לסכנה האורבת למינים המקומיים: "בסוף מה אנחנו רוצים? ארץ נטולת בעלי חיים? אנחנו רוצים רק שיהיה לנו פה עורבים, חזירי בר וכלבים משוטטים? זה מה שאנחנו רוצים שיהיה במדינה? הם לא נפגעים. מי כן נפגע? כל בעלי החיים העדינים והמקומיים".
בכל הארץ פועלות סיירות של מתנדבים שמנסות לשנות את התמונה העגומה הזו. הם עוברים בסופי השבוע באתרי הטיולים, עורכים פעילויות ניקיון והרבה הסברה בתקווה שיצליחו לשנות משהו. "עבודת הסברה עושה את זה", סיפר ארז נופארבר, מסבירן המועצה האזורית במורד הירדן.
נופארבר סיפר שלדעתו, עבודת המסבירנים היא מעין שליחות: "ברגע שאתה מגיע לסביבה כזאת של אנשים ששוחים בתוך זבל, ומציע להם שקית ומבקש מהם להשאיר נקי - לפעמים אנחנו כמו התגלות ראשונית לאנשים האלה על כך שיש בכלל אפשרות כזאת".
הקיץ הארוך עוד לפנינו והוא צפוי לשבור את כל שיאי המטיילים, גם כאלו שכבר שנים מעדיפים לטוס ולנפוש בחו"ל, יישארו בארץ. רק צריך לזכור אחרי הטיול - לאסוף את הפסולת חזרה לפח.
