מכון ויצמן, נמצא בצמרת העולמית, יוצא מגדרו בתקופה האחרונה ומתייצב בחזית המאבק נגד הקורונה. בחדרי המכון נמצאים מומחים ששוקדים, לעיתים גם ללא תקציב מתאים, על מציאת תרופה או חיסון לנגיף, בתקווה להציל את האנושות.

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות

דוקטור רון דיסקין, שמתמחה בווירוסים גם בשגרה, לא הופתע מהקורונה ונדמה שרק המתין כדי לנסות ולהלביש עליה את הטכנולוגיה שפיתח כדי להתמודד עם נגיפים אחרים קטלניים בהרבה. כבר לפני שנתיים הציג פריצת דרך מרשימה, כשהצליח לנטרל וירוסים שעברו מבעלי חיים, כמו האבולה. מהרגע שהבין שזה יכול לעבוד מול הקורונה, הוא נכנס למעבדה והתחיל לתכנן ולייצר מאפס חלבון דו שימושי, שיוכל לשמש במקביל גם כחיסון וגם כתרופה.

"מצד אחד החלבון הזה מתוכנן להיצמד לווירוס ולנטרל אותו פיזית ומצד שני הוא יוכל לזהות תאים שנדבקו בווירוס ולגייס את מערכת החיסון שתהרוג אותם לפני שווירוסים חדשים ייצאו מאותם תנאים", הסביר ד"ר דיסקין והוסיף: "זו בהחלט יכולה להיות תרופה".

לדבריו, בעולם המדעי היה ברור שתהיה מגיפה, ויש ארגונים בינלאומיים שמנסים להתכונן אליה אך ככל הנראה לא תוקצבו מספיק. "אני חושב שהמון כיוונים מאוד מבטיחים של התמודדות עם מגפות עתידיות נזנחו. כל המחקר הענף על נגיף הסארס המקורי מתקדם מאוד, אבל הוא לא הגיע לבשלות כי תקציבי המחקר הידלדלו", אמר. "לחיסון כנגד הסארס הקודם היה סיכוי מאוד גבוה להיות אפקטיבי כנגד הסארס הנוכחי".

"יש לנו הרבה סיבות להאמין שהתכנון שלנו יהיה טוב ואפקטיבי"

לדבריו כרגע הם לא מתוקצבים ונשענים על תקציב המעבדה הרגיל, שאמור להיות מופנה לדברים אחרים לחלוטין: "המעבדה שלנו חוקרים וירוסים מאוד קטלניים, אפילו יותר מסארס". לדבריו הוא רגיל לווירוס עם 80% תמותה. לטענתו, "מה שמסוכן בקורונה זה שהיא לא מספיק מסוכנת אלא חמקמקה - אם כל מי שהיה נדבק בווירוס היה אחרי 3 ימים מפתח מחלה קשה, הוא לא היה הולך לשום מקום ולא היה מעביר את המחלה".

מכון ויצמן, רחובות (צילום: חיים צח לע"מ, TheMarker)
מכון ויצמן | צילום: חיים צח לע"מ, TheMarker

אחרי שבועות מאומצים, תחת אילוצי הסגר ובכוח אדם מצומצם המשימה הושלמה ועכשיו נותר לחכות עוד ימים בודדים כדי לדעת אם זה הצליח. מטבע הדברים, בשלב מוקדם של הדרך, נוטים להיות זהירים - אך מסביב כבר מסמנים את הפיתוח הזה כמשמעותי. "את המחקר שלנו בהערכה הכי אופטימית נסיים בעוד שבועות ספורים, אבל השלבים הבאים בדרך לקליניקה הם קשים וארוכים ויש סיכוי רב שהמולקולה שלנו לא תצלח את כל השלבים האלה", הוסיף. "יש לנו הרבה סיבות להאמין שהתכנון שלנו יהיה טוב ואפקטיבי".

חמש קומות מתחת למעבדה של ד"ר דיסקין נמצא ד"ר ניר לונדון, שקנה לעצמו שם בינלאומי בתחומו, במסגרתו הוא משלב בין מחשבים, ביולוגיה חישובית וכימייה כדי לייצר מעכבים ותרופות. בשגרה, המחקר שלו מתמקד במחלת הסרטן ומשפרצה הקורונה העמיתים בעולם דאגו לשלוח לו את החלבון שמפעיל את הנגיף, כדי שינסה לנטרל אותו באותה טכנולוגיה ייחודית.

"יהיה אפשר לקחת את זה כמו כל תרופה"

"כשנצליח למצוא את המולקולה שקושרת בצורה מושלמת על ידי חיבור של כל החלקים השונים – זה יהיה מה שיעצור את החלבון הזה ולא יאפשר לנגיף להשתכפל יותר. ברגע שהוא יפסיק לעבוד הנגיף ימות", סיפר ד"ר לונדון והוסיף: "כשזה יהיה מוכן זה יהיה כמו כדור – ויתנו את זה או בבית חולים דרך הווריד או ככדור ויהיה אפשר לקחת את זה כמו כל תרופה".

לטענתו, הם עדיין בשלבים מאוד ראשוניים, אך יש להם תוצאות ראשוניות מבטיחות: "ראינו התגייסות כלל עולמית, אנשים מציעים את הרעיונות שלהם, מציעים עזרה, ביולוגים מציעים לבדוק לנו את התרופות במעבדות שלהם – הייתה התגייסות שלא נראתה כדוגמתה כדי לקדם את זה ולכן אנחנו חושבים שאולי נוכל לפתח את זה מהר יותר מפרק הזמן הרגיל".

לטענתו, פיתוח תרופה לוקח שנים ולכן זה לא יעזור למגפה הנוכחית ככל הנראה: "כשהמגפה הבאה תגיע תהיה לנו תרופה ביד ולא ניתפס שוב לא מוכנים כמו שהמגפה הזאת תפסה אותנו". לדבריו: "הסיכוי הכי טוב לתרופה היא לקחת תרופה קיימת ולהוכיח שיש לה יכולת קלינית כנגד המחלה. זה משהו שאולי אפילו במאי, יש ניסויים קליניים שכרגע עובדים ויש עוד תרופות שנכנסו לניסויים קליניים -  לדעתי אלה התרופות הראשונות שאולי יעבדו נגד המחלה, בטווח זמן של חודש, חודשיים".