לצד המאבק הבלתי פוסק להצלת חיי אדם ומסירות הנפש שמגלים הצוותים הרפואיים, אנו עדים למשבר מטלטל, חוצה גבולות ומגזרים, שעוצמתו נובעת מאי הוודאות המוחלטת שאופפת אותו ומחוסר היכולת לצפות מתי הוא יסתיים. הלא נודע השתלט עלינו, על כולנו.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
שאלת השאלות, ללא ספק, היא כיצד ייתכן שבעולם מודרני עתיר מוחות מבריקים וסוכנויות מודיעין שצופות פני עתיד, אף אחד לא חזה מצב קיצון שכזה? אך כרגע, נשים זאת בצד.
מנהיגות, שתפקידה להתמודד בדיוק עם סיטואציות כאלה, בלתי צפויות, מוצאת עצמה פועלת בכמה חזיתות בה בעת ומנסה לתת מענים מיידיים לכולם: למחסור החריף בציוד רפואי חיוני, לשבר הכלכלי העמוק, לקריסה של המגזר העסקי, לזעקתם של מאות אלפי המובטלים החדשים, לתסכול העמוק של התלמידים המסוגרים בביתם ולחששות הכבדים של ההורים, אובדי העצות.
בתוך כל ההמולה, מנסים למצוא הבנות, שיובילו לאותה תוכנית גואלת שתהיה מוסכמת על המוסדות, הרשויות והארגונים הגדולים במשק. כל אחד מהם דואג לעצמו וחושש מההשלכות הכבדות שהמשבר יביא עימו למגזר שלו. ההסתדרות מגנה על העובדים, לשכות המסחר והתעשיינים דואגים לבעלי העסקים, ארגוני המורים שומרים על זכויותיהם של הצוותים החינוכיים, השלטון המקומי פועל למען התושבים, מתוך רצון להמשיך ולספק להם שירותים חיוניים והמדינה, באמצעות משרדי הממשלה, נדרשת להגיב מהר ולמנוע התפרקות כללית.
אז איך מתמודדים נכון עם משבר כל כך קשה, שפוגע בכולם ויוצאים ממנו בדרך הטובה ביותר? אם רק נפנים, לפני הכל, שזהו המשבר שלנו, של כולנו, ההתנהלות ודרך קבלת ההחלטות תהיינה שונות לחלוטין.
לו כל אחד מאיתנו, יכול, לרגע אחד, לנסות ולדמות את עצמו במצבו של האחר, להרגיש את כאבו ולחוש את מצוקתו, אולי אפשר היה להמחיש ביתר שאת את המשבר שאנו חווים.
הרעד שעובר בגופנו למראה גבורתם של הצוותים הרפואיים בבתי החולים ובמתקני הבדיקה שהוקמו במיוחד. הלב שנחמץ למשמע זעקתם של בעלי העסקים, שנכפה עליהם לסגור את מפעל חייהם. העצב העמוק שמציף אותנו, כשמביטים במובטלים הרבים שנשלחו הביתה ואיבדו את פרנסתם, מבלי לדעת מה יעלה בגורלם. והתלמידים ש"מטפסים על הקירות" מתוך ייאוש ולא נותנים מנוח להוריהם, שגם הם כבר מאבדים את סבלנותם. כל אחד מהם הוא אנחנו!
בהתכתשות בין כולם לכולם, החינוך מול ארגוני המורים בנוגע לחופשת הקיץ והמשך הלמידה מרחוק, האוצר מול נציגי המגזר הכלכלי על חבילת סיוע ומתן פיצוי כספי לבעלי העסקים והרשויות המקומיות מול המדינה על שיפוי עבור היעדר הכנסות בהיקפים שלא נודע כמותם, נדרשים איפוק וערבות הדדית.
על מנת להתמודד כראוי עם המשבר הזה ולצאת ממנו מהר ככל האפשר, כולם יצטרכו להתגייס, לתת מעצמם, לוותר על משהו לפרק זמן מסויים, לצמצם, לקצץ והכי חשוב, להזדהות האחד עם השני. זוהי שותפות גורל. לאף אחד מאיתנו אין בעת הזו פריבילגיה להסתכל רק על עצמו. קוראים לזה מנהיגות, דרושה לשם כך אחריות ואהבה של איש לרעהו.
נחוצים "ראש גדול", עבודת צוות ומהירות תגובה, כי זה המשבר שלנו וזו המדינה של כולנו.