כמו מטה קסמים מוזר, סוג של מחולל סערות בלתי מוסבר, בנימין נתניהו עומד יציב ואיתן במרכז הבמה, ורואה איך כל המערכת הפוליטית סוערת סביבו כמו הוריקן בלתי נגמר. איחודים ופירוקים, גיוסים ושריונים, פרישות והצטרפויות, אסטרטגיות פוליטיות מתחלפות, כל אלו קמים ונופלים כשלנגד עיניהם מחשבה אחת בלבד – בנימין נתניהו.

ראש הממשלה היה מקור ההשראה המרכזי, אם לא הבלעדי, של שתי החתונות הפוליטיות שראינו ב-24 השעות האחרונות, הקטנה מימין והגדולה משמאל, כשהנתון המשותף הנוסף הוא שבשני המקרים ממש לא מדובר בחתונה מאהבה. יותר בכיוון של לחץ מההורים.

נתניהו דחה את פוטין בשביל מוטי יוגב וסלומיאנסקי, וזה אומר הכל

בימין הדברים לא רק ברורים, אלא שהם חסרי תקדים. נתניהו אפילו לא היה צריך לשלוח את ראש המל"ל כדי שידבר עם הרב דרוקמן. הוא עצמו ניהל עשרות שיחות עם בצלאל סמוטריץ' והרב רפי פרץ, ולאחר שקיבל שליש גן עדן על השידוך הראשון, קרא אליו את הזוג הצעיר ותמורת נדוניה מכובדת דחף להם פנימה גם את הילדים החורגים של הימין ממפלגת עוצמה יהודית. אם זה לא מספיק, נתניהו ביטל פגישה עם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין כדי לשבת עם לא אחרים מאשר מוטי יוגב וניסן סלומינסקי, על מנת שהשניים יעזרו לרב רפי פרץ להעביר את ההסכם במרכז הבית היהודי, שם השליטה של היו"ר הטרי לא ממש חזקה. 


בסופו של דבר ההסכם הושג, אולם מדובר זוגיות על הנייר בלבד. עוצמה יהודית והבית היהודי מתכוונים להריץ שני קמפיינים נפרדים, שרק במקרה מכוונים את הבוחר לשים את אותו הפתק בקלפי. כך מקווים בבית היהודי להימנע מאיבוד המיינסטרים של הציונות הדתית שהכהניסטים מעולם לא היו כוס התה שלו, ומנגד למצביעי עוצמה יהודית אמור להיות קל יותר להצביע לרשימה שהעומד בראשה, הרב פרץ, חיבק את חיילי צה"ל שבאו לפנות אותו מביתו בגוש קטיף, במקום להיאבק בהם.

עוד גורם שבדרכו שלו, השקטה יותר, דחף לכיוון היה נפתלי בנט, שהזדרז לצרף אליו את אלישיב רייכנר ממקור ראשון ואורי שכטר מארגון רבני 'צהר', שני אנשים משני ארגונים שנחשבים לליבת המיינסטרים של הציבור הדתי-לאומי. בכך אותת בנט לבית היהודי והאיחוד הלאומי שהמשבצת שנשארה להם נמצאת באגף הדתי והימני יותר של חובשי הכיפות הסרוגות. 

נפתלי בנט, מרחיב את הרשימה (צילום: לע"מ, חדשות)
בנט. בונה את הימין החדש כקונצנזוס של חובשי הכיפות הסרוגות | צילום: לע"מ, חדשות

למפלגת גנץ-לפיד יש סיבת קיום יחידה: רק לא ביבי

אלא שאחרי ערב בו בנט יכול היה להיות מרוצה מהצטרפות של עוד מנדט או שניים מחובשי הכיפות הסרוגות, הוא קם לאחד הבקרים הגרועים עבורו בכל מערכת הבחירות הנוכחית עד כה – האיחוד בין יש עתיד לחוסן לישראל.

במקרה הזה נתניהו לא בחש ישירות (אם כי גורם בכיר במערכת הפוליטית טען שגם שם הייתה לו יד), אבל התמונה שלו הייתה הדבר המרכזי שבני גנץ ויאיר לפיד ראו לנגד עיניהם כשהם סיכמו על הריצה המשותפת. נדמה שיותר מאשר הרצון לרוץ יחד, אף אחד מהצדדים לא רצה להיות זה שיצא אשם בעיני המחנה השמאל-מרכז בריסוק התקווה להחלפת נתניהו. וכך, בלית ברירה נוצר איחוד המפלגות המשונה הזה, המגה-זורד שמורכב מאסופת אנשים שהקשר ביניהם לא ברור, שלא לדבר על שלל משרדי האסטרטגיה והייעוץ שמסתובבים שם.


הקוסם עושה זאת שוב

ועכשיו שהפאזל הושלם, קמפיין הבחירות של נתניהו תפור עד הסוף. החלום שלו התגשם, וסוף סוף הוא יכול לצייר לציבור תמונה של מאבק אמיתי, כזה שיזעיק אותם לקלפיות. את נאמניו ואנשי הימין הרך יותר הוא ימשוך לליכוד בקריאה חזקה וברורה – חייבים ליכוד גדול מול האיחוד בשמאל. זה קל, זה קליט, ואפילו אנשיו של בנט כבר הבינו שהם לא יכולים להסביר לציבור שהשאלה היא גודל הגוש ולא גודל המפלגה. את אנשי הימין הקשה נתניהו ישאיר לבית היהודי ועוצמה לישראל, ועל הדרך ישתה מהימין החדש את אותם מנדטים שבנט התכוון לקחת מהבית היהודי. העיקר שהגוש יישאר עם יותר מ-60 מנדטים, מה שכרגע נראה די בטוח.

כן, לא חייבים לאהוב את זה, אבל אין מנוס מלהודות שהקוסם עשה את זה שוב. כמו ענק בגן הילדים של המערכת הפוליטית, הוא הביא את בחירות 2019 לנקודה שהכי נוחה לו – בנימין נתניהו מול כולם.


הכותב הוא סגן עורך של עיתון "בשבע"