יצור מוזר, הדמוקרטיה. במשך שלושה חודשים האזרחים מוגיעים את עצמם בסוגיה הרת הגורל, למי להצביע בבחירות. נבחר בהוא עם הגבות או בהוא עם השיניים הבולטות? זה הממושקף או החתיך שיודע לדבר? ואולי בכלל באישה? או במזוקן? בזה שמדבר על שקיפות או בזה שמדבר על שקופים? במזרחי שמבטיח שוויון כלכלי או בערבי שקורא לשוויון אזרחי? כל כך הרבה מושקע בפתק אחד כשהאמת היא - צר לי לנפץ לכם את האשליה - שהפתק הזה לא שווה כמעט כלום.
עוד בבחירות:
- עדיין מתלבטים למי להצביע? השאלון שיעזור לכם להחליט
- בואו להרכיב בעצמכם את הקואליציה הבאה
- לערביי ישראל אין את הפריבילגיה לא להצביע
"מי שמצביע משפיע?" "כל קול קובע?" לא ממש. לכל אחד יש פתק אחד בלבד. פתק אחד מתוך מיליונים - לא באמת ישנה משהו. ואני לא מכיר מערכת בחירות כלשהי שבה השתתפו יותר מכמה מאות בודדות, שהבחירות הוכרעו על חודו של קול בודד אחד. מאות קולות - קרה. עשרות קולות - גם אפשר למצוא. אבל קול אחד? יש יותר סיכוי שתזכו בפיס מאשר שהקול שלכם הוא זה שיכריע את גורל הבחירות כולן, או אפילו יזיז מנדט ממקום למקום.
אתם יכולים אם כן ללכת לקלפי בלב שקט, לצייר סמיילי על הפתק, להצביע לאילן משיחא יר-זנבר או למפלגה נגד הפורנו וזה לא ישנה כלום. להפך, אם תכתבו משהו מספיק יצירתי על הפתק יכול להיות שזה איכשהו יגיע לחדשות ואתם תזכו בהרבה יותר השפעה מכל אזרח אחר ששם פתק משעמם בקלפי.
עצרו עצרו, אני יודע מה אתם עומדים לצעוק עליי. "אם כל אחד יחשוב כמוך, זה דווקא כן ישפיע!". ובכן, זה נכון. אבל כיון שהבחירות הן חשאיות, מה שאני אישית עושה מאחורי הפרגוד לא משנה כמעט. מה שמשנה זה מה שאני אומר שאשים מאחורי הפרגוד, ומה שאני ממליץ לאחרים שיעשו. אם כן דרך ההשפעה היחידה המשמעותית היא דווקא בחירות לא חשאיות, כלומר לנסות לשכנע אנשים למה להצביע, תוך הנחה שרוב האנשים לא באמת יצביעו למפלגת "אור" או יציירו קשת וחדי-קרן על הפתק מאחורי הפרגוד.
וכיון שכך, אני רואה הכרח לומר לאנשים למי לדעתי יש להצביע. ואני בתור מי שנמצא ימינה מהליכוד, ובאופן טבעי יותר בסביבה המדינית-כלכלית של נפתלי בנט, סבור שההצבעה האידיאלית לכל מי שחושש מאפשרות של ממשלת שמאל היא להצביע לא לבנט אלא דווקא למפלגתו של אלי ישי, "יחד - העם איתנו" (אותה "מפלגה מיותרת" במילותיו המיותרות של בנט). כן: לא הצבעה של הזדהות (בינינו, האם יש פוליטיקאי שאתם מזדהים איתו באורח מושלם? אם כן - הצביעו לו, ואל תקשיבו לי בכלל) אלא הצבעה של שיקול שכלי מחושב.
זהירות, גוש חוסם
ההיגיון ברור כשמש: מפלגת "יחד" נמצאת קצת מעל סף אחוז החסימה, בכל הסקרים ובאופן עקבי. זהו תחום שנמצא באזור הדמדומים הסטטיסטי המכונה "טעות הדגימה", כלומר אזור שבו הסקרים לא יכולים לדעת אפילו באופן משוער האם המפלגה באמת עוברת. הרבה תלוי באותה טעות דגימה, כמו גם בקפריזיות של המצביעים, בשאלה אם ירד גשם ביום הבחירות ובמשק כנפי הפרפר בברזיל. מה קורה אם "יחד" לא עוברת את אחוז החסימה? באופן טבעי כל אותם קולות ימין (כ-4 מנדטים) אובדים לימין, ובאופן טבעי השמאל זוכה לפחות בשניים מהם מן ההפקר. דבר זה יכול בתרחישים מסוימים להקנות לשמאל גוש חוסם. וגוש חוסם זה כל הסיפור - להזכיר נשכחות, זה מה שהעלה את רבין לשלטון ב-92 והביא עלינו את אוסלו.
עכשיו, אם אתם כל כך לא סובלים את מרזל, וסבורים שעדיפה ממשלת שמאל שנתמכת בידי זועבי וטיבי, על פני נוכחותו של מרזל בכנסת - אתם לא קהל היעד של דבריי. אם אתם נורא אוהבים את הליכוד, או את הבית היהודי, ולא מתלבטים בכלל - גם כן אינכם קהל היעד שלי. אבל אם אתם עדיין מתלבטים, ואתם מאוד לא רוצים ממשלת שמאל - ההצבעה ההגיונית היא דווקא "יחד", גם אם אלי ישי, שטבון וחבריהם לא עושים לכם את זה, וגם אם (כמוני) אתם סבורים שהם סוציאליסטים מדי ומגזריים מדי.
עכשיו חלקכם אומרים: "הם עלולים לא לעבור? שיפרשו!". אבל בינינו, אתם יודעים שהם לא יפרשו, ויש צורך להיות ריאליים בשיקולי ההצבעה, ולא לשגות באשליות וברצון שכולם ירקדו לפי החליל שללי. וגם לו היו פורשים, סביר שעשרות אלפים ממצביעיהם היו בוחרים לא להצביע בכלל ושייהפך העולם, ואחרים היו מצביעים ש"ס או יהדות התורה.
הצבעה ל"יחד" מעמידה אתכם בפני האופציה הנדירה של הצבעה עם השפעה כפולה ומכופלת יותר מכל הצבעה אחרת: כיון שיותר ממאה אלף מצביעים ממילא יצביעו למפלגה, כל מה שנשאר לעשות הוא להטות כמה מאות או אלפי מתלבטים בודדים לתמוך במפלגה הזו ולהוסיף באבחת קסם ארבעה מנדטים לגוש החוסם הימני. עבור מפלגה כמו הליכוד או הבית היהודי, אותם קולות יכולים בסך הכול להוסיף או להחסיר מנדט; במקרה של "יחד", ההצבעה שלכם יכולה להיות בעלת השפעה של ארבעה מנדטים שלמים - ארבעה מנדטים שיכולים לשנות מן הקצה אל הקצה את כל המערכת הפוליטית, משמאל לימין או להפך.
מפחדים שהקול שלכם יבוזבז? זכרו שאפילו תצליחו לשכנע אלפיים איש להצביע "יחד" ובסוף המפלגה לא תיכנס לכנסת, כל מה שהלך לאיבוד הוא רק אלפיים קולות, כלומר לכל היותר מנדט בודד לפה או לשם; לעומת זאת אם אותם קולות הם שיכריעו לכיוון כניסת המפלגה לכנסת, ההשפעה היא של ארבעה מנדטים לעומת אפס, ולפחות שני מנדטים מתנה לשמאל. המשוואה לפיכך פשוטה: רוצים למנוע ממשלת שמאל? הצביעו "יחד"; וחשוב מזה: הפיצו את הטור הזה ונסו לשכנע רבים ככל האפשר שיעשו זאת. כי לא כל קול קובע, אבל כמה אלפים בודדים בהחלט יכולים לשנות את פני התמונה.
(נ"ב, לאנשי השמאל ששרדו עד הסוף: אותו היגיון עצמו חל כלפי איש שמאל ומפלגת מרצ).