"אני מודה ולא אבוש, שהכול היה כדאי, שהכול היה חיי, גם לשווא, גם לא עכשיו": המשורר, החוקר והמתרגם נתן זך הלך היום (שישי) לעולמו בגיל 89. זך זכה בפרס ישראל לספרות ופרסם עשרות ספרים, במקביל לקריירה אקדמית ארוכה. מועד הלווייתו של זך, שנפטר כחודש לפני יום הולדתו ה-90, טרם פורסם.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
נשיא המדינה ראובן ריבלין ספד לזך בטוויטר: "'ועוד לא אמרת הכל והלכת', נתן זך היקר. ומי ידייק לנו את תמצית הכאב? ומי ילוש את השפה העברית ביד מקורית ומדויקת כל כך? ומי יתאר לנו את החיים שעוד יכולים לצמוח ביננו? נוח על משכבך בשלום נתן, משורר היום-יום, משורר העכשיו, אמן הצורה החריף, הבלתי נלאה".
שר התרבות והספורט, חילי טרופר, מסר בעקבות מותו של זך. "צר לי על לכתו של נתן זך, חתן פרס ישראל לספרות ומגדולי המשוררים הישראלים. זך היה מהמשוררים החשובים שידעה ישראל והשפעתו העצומה על התרבות הישראלית והזמר העברי תישמר לדורות. שורות רבות שלו כבר הפכו לאבני יסוד בשפה העברית ובתרבות הישראלית הודות לגאונותו של זך".
צביקה ניר, יו"ר אגודת הסופרים, ספד: "הלך מאיתנו אחד מענקי השירה העברית לדורותיה, אשר הטביע חותם בל יימחה על השירה העיברית וסלל בה דרכים חדשות ומפתיעות שרישומן משפיע עד היום. נתן זך היה גם מהפכן של שירה, יוצר שקרא תיגר, נון-קונפרמיסט, איש רוח, מורה ומרצה חתן פרס ישראל שלא היסס להביע דעותיו גם אם היו שנויות במחלוקת. התרבות העברית-הישראלית איבדה מנהיג ומצפן חסרונו מורגש זה זמן מאז פרישתו. יהי זכרו ברוך".
נתן זך ז"ל - 2020-1930
זך נולד בשם הארי זייטלבך בברלין בדצמבר 1930. בגיל חמש, עוד לפני מלחמת העולם השנייה, עלה ארצה עם הוריו ולמד בחיפה ובתל אביב. לאחר מכן התגייס לצבא ולחם במלחמת העצמאות.
זך החל לפרסם את שירתו ב-1951 בעיתונים ולאחר מכן בכתבי עת ספרותיים. ב-1955 פרסם זך את ספרו הראשון, שנקרא "שירים ראשונים" וב-1961 יצא לאור ספרו השני "שירים שונים". ספריו הרבים, בהם "כל החלב והדבש", "אנטי-מחיקון" ו"מות אמי", זכו להצלחה רבה. כמו כן תרגם מיצירותיהם של ברטולט ברכט, אלן גינזברג, מקס פריש ואלזה לסקר-שילר.
רבים משיריו של זך הולחנו והפכו לנכסי צאן ברזל בתרבות הישראלית, ובהם: "כי האדם עץ השדה", "איך זה שכוכב", "כולנו זקוקים לחסד", "ציפור שנייה" (ראיתי ציפור רבת יופי) ו"כשצלצלת רעד קולך". זך זכה בפרסים רבים, בהם פרס ביאליק לספרות בשנת 1982 ופרס ישראל בשנת 1995.
על יהודי המזרח ואפריקה: "אלו באים מהמערות"
במקביל לכתיבתו הענפה, החל זך בקריירה אקדמית עם תום שירותו הצבאי ולמד פילוסופיה, מדעי המדינה וספרות באוניברסיטה העברית בירושלים, ולאחר מכן עבר להתגורר באנגליה למשך כעשור והשלים את עבודת הדוקטורט. לאחר מכן שימש זך כפרופסור לספרות עברית והשוואתית באוניברסיטת חיפה, אוניברסיטת תל אביב, הטכניון ומכללת סמינר הקיבוצים.
בשנות האלפיים עורר זך מספר סערות פוליטיות, שאף הובילו לקריאות לשלילת פרס ישראל שהוענק לו: בריאיון לערוץ 10 ב-2010 התבטא זך באופן גזעני כלפי היהודים שעלו מאסיה ואפריקה, ואמר כי "קם הרעיון הזה לקחת אנשים שאין להם שום דבר משותף. אלה באים מהתרבות הגבוהה ביותר - התרבות המערב אירופית - ואלה באים מהמערות". לאחר המחאה הציבורית התנצל זך על דבריו.
ב-2011 התראיין זך לגלי צה"ל ומחה על העיכוב בשחרור שליט, תוך השמעת דברי ביקורת חריפה על ראש הממשלה נתניהו: "נתניהו הוא גם ראש הממשלה שלי והוא נבחר בבחירות דמוקרטיות. בבחירות דמוקרטיות לגמרי בחרו את היטלר. אני לא עושה השוואה, אבל אני אומר שעם יכול לטעות ולבחור מנהיגים לא ראויים. עמים בוחרים לפעמים את האבדון שלהם".
בינואר 2015 עורר סערה נוספת כאשר פרסם בעיתון "הארץ" מודעה בה נכתב: "לאבו מאזן, ברכות בדרך לבית הדין בהאג". זך פרסם את המודעה על מנת להביע תמיכה ביושב ראש הרשות הפלסטינית, לאחר שפנה לראשונה לבית הדין הפלילי הבין-לאומי בהאג - זאת על מנת שיפתח בחקירה נגד ישראל עקב חשדות לכאורה לביצוע פשעי מלחמה.
"המודעה הזו מדברת על כך שלכל אדם יש זכות ללכת לבית דין והוא יחליט אם הוא צודק או לא", הבהיר אז בשיחה עם החדשות. "הזכות נתונה לכל אדם, רצח איננו מוצדק בשום מקרה. אני לא יודע אם יש סיכוי לפלסטינים בהאג, אני לא שופט - יש להם בפעם הראשונה סיכוי להגיש את תלונותיהם לבית משפט בינלאומי, זו זכותם".