כולנו למדנו בשיעורי האזרחות כי שיטת הבחירות בישראל כפי שנקבעה בחוק יסוד: הכנסת היא כללית, ארצית, ישירה, שווה, חשאית ויחסית. מה זה אומר בפועל? חדשות 2 באינטרנט גאה להציג: המדריך המלא לשיטת הבחירות בישראל.
ישר ולעניין
מה זה אומר בחירות ישירות? בישראל מתקיימות בחירות ישירות שזה אומר בפשטות, שהבחירות נקבעות על פי מספר קולות הבוחרים ללא גורמים מתווכים. הציבור ולא שום גוף אחר הוא שבוחר את 120 חברי הכנסת. בארצות הברית למשל הציבור בוחר גוף המכונה חבר האלקטורים. אחר כך חבר האלקטורים הוא שבוחר בפועל את נשיא המדינה.
המנדט הבריטי
אז מה זה מנדט והאם הוא קשור לבריטים? מנדט הוא מספר הקולות שמקבלת כל רשימת מועמדים לכנסת והוא יחסי למספר הקולות שקיבלה מהבוחרים. מפלגה שקיבלה 20% מהקולות הכשרים תקבל 20% מהמנדטים בכנסת. ולא, אין קשר לבריטים, לפחות לא במקרה הזה.
פתק כשר למהדרין
מה הם קולות כשרים? כל קול שאינו פסול. קולות פסולים יכולים להיות פתק קרוע, מעטפה ריקה, כמה פתקים שונים באותה מעטפה, יותר משני פתקים זהים באותה מעטפה, פתקים מקושקשים ואפילו הפתק הלבן. כדי לסבר את האוזן, בבחירות לכנסת ה-16 מתוך 3,200,773 קולות שהצביעו, 52,409 מהם היו קולות פסולים.
זהירות: מחסום!
אחוז החסימה הוא הרמה הנמוכה ביותר של קולות שמאפשרים לרשימה להיכנס לכנסת. על רשימה לקבל יותר מ-2% מהקולות הכשרים כדי להיכנס לכנסת. לדוגמה, אם היו רק מאה קולות כשרים, כל מפלגה הייתה צריכה לקבל שני קולות מתוכם כדי להיכנס לכנסת.
דרישת שלום מבדר ועופר
שיטת בדר-עופר היא השיטה לקביעה איך יחולקו מליוני קולות ההצבעה, אחרי שהורדנו את הקולות הפסולים (זוכרים? מקושקשים, פתק לבן וכו') ואחרי שהורדנו את הקולות שנספרו לטובת מפלגות שלא עברו את אחוז החסימה, למשל מפלגת "קזינו" שקיבלה בבחירות 99' כמעט 6,540 קולות שהיוו רק 0.1% מקולות הבוחרים.
אחרי שהורדנו את כל הקולות האלה, חילקנו אותם ב-120, כמו מספר חברי הכנסת שלנו. וכך לאחר חישובים מתמטיים מסובכים (אל תשכחו שבחילוק לפעמים יש שאריות, בבני אדם, אין) מחולקים הקולות הכשרים בין המפלגות.
סוף עונה בקלפי: כל העודפים במחירי מבצע
מה זה הסכם עודפים? ולא, הפעם לא מדובר ב"סייל" מטורף ליום הבחירות, או שאולי בעצם כן. הסכם עודפים הוא למעשה הסכם התקשרות בין שתי מפלגות (שתיהן צריכות לעבור את אחוז החסימה) ולמעשה מחלקות ביניהן את הקולות הנוספים והעודפים.
לצורך המחשת עיקרון הסכם העודפים הינכם מתבקשים להוציא את המחשבונים: בואו נניח לצורך הדוגמה שמפלגת "חתולי ישראל" קיבלה 140 קולות (בהנחה שזה מספיק לעבור את אחוז החסימה). ובואו נניח שמפלגת "התמנונים לכנסת" שחתמה עם "חתולי ישראל" על הסכם עודפים קיבלה 100 קולות. עכשיו נניח כי אחוז החסימה הוא 40 קולות - כלומר 40 קולות זה מנדט אחד.
"חתולי ישראל" (שקיבלו כאמור 140 קולות) יקבלו 3 מנדטים ותישאר שארית של 20 קולות שלא מגיעות למנדט שלם. "התמנונים לכנסת" (שקיבלו כאמור 100 קולות) יקבלו שני מנדטים וגם להם יישארו 20 קולות שלא מספיקים למנדט. בהתאם להסכם העודפים בין המפלגות, נוסיף ל-20 הקולות של "חתולי ישראל" את 20 הקולות של "התמנונים לכנסת" וכך הם יזכו למנדט נוסף.
בבחירות הקרובות ישנם כמה וכמה שיתופי פעולה מעניינים. מפלגת העבודה ומרצ חתומים על ההסכם. הליכוד וישראל ביתנו, שהפכו בימים האחרונים ליריבים מרים בניסיון לגרור את הקולות אחת מהשנייה, חתמו גם הן על ההסכם. ההסכם המקורי ביותר שנחתם הוא בכלל הסכם בין-דורי - בין מפלגת הצעירים לגמלאים.
קצת סטטיסטיקה
לכמה אנשים יש זכות הצבעה לכנסת הנוכחית? הנתון הרשמי מוועדת הבחירות הוא 5,278,985 קולות, שאמורים להצביע ב-9,263 קלפיות שפזורות ברחבי הארץ. גם לבעלי לקויות בניידות יש פתרון: 1,319 קלפיות נגישות למוגבלים בניידות ברחבי הארץ.
92 קלפיות הופעלו לשרותם של עובדי השגרירויות ברחבי העולם, 194 קלפיות יוצבו בבתי חולים וגם לאסירים ולעצירים יש את הזכות להצביע ולהשפיע. 56 קלפיות שפזורות בבתי הסוהר ובבתי המעצר אמורות לספק להם את האפשרות הזאת.
ולסיום: לכו להצביע!
ונתון אחד לסיום: בבחירות האחרונות לכנסת ה-17 נרשם אחוז ההצבעה הנמוך ביותר אי פעם בבחירות בישראל. רק 63.5% מתוך 5,014,662 בעלי זכות הצבעה הגיעו לקלפי. לשם השוואה, בבחירות הראשונות בישראל בשנת 1949 עמד אחוז ההצבעה על 86.9% מתוך 506,567 בעלי זכות הבחירה. לטובת הדמוקרטיה הישראלית, יהיה נחמד לשחזר קצת מהנתונים הנוסטלגיים האלה.