זוהר בהלול שדרן ופרשן ספורט (צילום: החדשות2)
זוהיר בהלול. חשש מה"ליברמניזם" | צילום: החדשות2

ליברמן אינו בעיה ערבית, כפי שרבים וטובים נוטים לחשוב. ה"ליברמניזם" היא תופעה שתשליך על התופעה על החברה הישראלית כולה.

נכון שליברמן ותורתו הגזענית והטרנספריסטית לא הבליחו אל תוך החברה הישראלית ביום בהיר אחד. התהליך הזה הפציע זמן רב לפני שאיווט השליך את תורתו אל תוך החברה הישראלית. להזכירכם, כאן היה כהנא וגם רפול ז"ל, וגם האמירות כגון "הערבים הם סרטן" וכו'.

הימין הישראלי, ייתכן והוא שירכיב את הממשלה. לליברמן מיועד בסיטואציה הזו תפקיד מרכזי. כלומר, שזוהי הבעיה האמיתית: ליברמן ניצל בתבונה רבה את מוכנותה של החברה היהודית בישראל, את הפוביות שהתפתחו בקרבה - וחלחל את תורתו אל תוך המיינסטרים מבלי שאמות הסיפים של החברה בישראל ירעדו.

הוא אמנם עשה זאת ברעש ובצלצולים, בהפחדות ובאיומים, אך מגדלי עזריאלי לא הזדעזעו. רק כשהפתקיות השתלשלו לקלפיות באדיקות מוסקבאית מתקתקת.

תמורה רבה בערך כיבוד המיעוטים

זוהי בעצם הבעיה, לב לבה של הבעיה: החברה בישראל נאותה לקבל על עצמה, מתוך הפוביות שהפריח איווט, את תפקיד המוציא אל הפועל. החברה הישראלית מצהירה כעת קבל עם ועולם את מה שנחשב בעיניה ככפירה, או לפחות כבעיה: להיות חברה גזענית בהכרה! לא רק בלב דממה!

חבל שהחברה הישראלית השתיקה את קיומה באידיאולוגיה של לא מעט ממנהיגיה כמו, תתפלאו, ז'בוטניסקי. ואפילו מכורח מגילות העצמאות שלה - על ערכי השוויון וכיבוד הזולת. מה שקורה כעת היא תמורה, תפנית חדה כלפי הנצחת הפערים ואיבוד ערך כיבוד המיעוטים.

אם יש סכנה ב"ליברמניזם" - טמונה היא הרי באיבוד הדרך, בוויתור על הערכים ובהליכה לעבר עימות בלתי נמנע עם המיעוט הערבי שאינו מסכים, אך מציית לצו הדמוקרטי בינתיים ופועל בתוך מה שנקרא "המרחב האזרחי החוקי".

אביגדור ליברמן, אמש (צילום: חדשות 2)
ליברמן. איבוד ערכים | צילום: חדשות 2

המוסר, רבותיי, היה בתחילת הדרך כנכס צאן ברזל בתרבות הישראלית. כיום, עם 15 מנדטים לליברמן ולסיכוי שהוא יכהן כשר בכיר - יש סכנה אמיתית להיעלמותו של המוסר.

בעיקר היהודים יפסידו

האוכלוסייה הערבית, באי ציותה לקריאת ההחרמה של הבחירות, לא רק שניסתה לתת קונטרה לליברמן, אלא ניסתה אולי בפעם האחרונה לשלוח לציבור הישראלי מסר של נכונות להישאר בתוך המרחב הישראלי המשותף ולהשאיר סיכוי לחיים משותפים.

אני לתומי חשבתי שלאחר מערכת הבחירות הזו והמלחמה בעזה, שהמיעוט הערבי יתבדל עוד יותר. יישאר עוד יותר בתוך הקונכייה שלו. אלא ששוב המיעוט הזה מפתיע. הוא עדיין לא איבד תקווה. מסתבר שהערבים עדיין מאמינים בתהליך הבחירות ורצונם להיות חלק ממנו. הם עדיין רוצים להישאר בכנסת, ולפעול באופן לגיטימי למרות ההרעה בזכויותיהם.

אם ליברמן, רוחו ותורתו, ישפיעו גם על תהליך קבלת ההחלטות ויותר מכך - יגרמו להרעה במרחב מחייתו של המיעוט הערבי, לא ירחק היום שבו יתחולל עוד עימות בתוכנו. וזו הסכנה האמיתית. עמדתו של ליברמן תקבל גושפנקא חזקה יותר, והרוב בישראל יקבל כמובן מאליו את השימוש בשפת הטרנספר, ולא ישנה שהעולם יחשוב שזאת טעות מיסודה.

מי שמעניק לליברמן 15 מנדטים מאמין שבמדינת היהודים אין מקום לערבים. אם מישהו יילך שאולה במקרה כזה, זהו המוסר הישראלי ודמותה של החברה והמדינה. במקרה כזה, לא רק הערבים יפסידו, אלא בעיקר היהודים.