טור של משה דבי (צילום: אבי ולדמן)
משה דבי | צילום: אבי ולדמן

אין להם מה להגיד. זה עצוב. מערכת בחירות ראשונה ללא אג'נדה: לא התכנסות, לא שכר מינימום, לא רמת הגולן. בהעדר אג'נדה אנחנו מקבלים בתשדירי התעמולה הפחדה, הפחדה ועוד פעם הפחדה. אין ולו מסר חיובי אחד, דבר הנובע מהלחץ של קדימה והליכוד שמנהלות בימים האחרונים קרב צמוד. שום יצירתיות לא ראינו בתשדירי הבחירות עד הגעתם לקו הגמר.

לליכוד היה קמפיין נכון: "חזק בביטחון חזק בכלכלה". המסר של נתניהו עבר ועבד אך הגיע לשיא בטרם עת. מנהלי הקמפיין של הליכוד נרדמו בשמירה נוכח הסקרים המחמיאים עד שהתחילה הזליגה לליברמן, שהפעיל קמפיין הפחדה אפקטיבי כמו שרק ארתור פינקלשטיין יודע לעשות. קמפיין הליכוד נכנס לשיתוק נוכח הרצון לשמור על גוש הימין ועל השותפות הפוטנציאליות הבכירות: ש"ס וישראל ביתנו. אולם שהבין נתניהו כי שיתוקו-שתיקתו בעניין ליברמן העצימה את כוחו של יו"ר ישראל ביתנו על חשבון הליכוד, חודדו המסרים וזוקקו למסר מרכזי אחד "צריכים ליכוד חזק".

קדימה נראתה כמי שאיבדה את הכיוון, ולא הגיבה בזמן לשינויים המתבקשים עקב המלחמה בעזה. הסיסמא "ציפי לבני מנהיגה אחרת", אינה רלוונטית ואינה נכונה עבור לבני. הציבור רוצה מנהיג/ה שהוא יכול לסמוך עליו, יכול לבטוח בו, הוא רוצה מישהו שהוא יכול להירדם איתו טוב בלילה. הקמפיין של קדימה לא ענה על הצרכים הבסיסיים האלה, והתעקש לכוון לעבר החדש והלא נודע. זיהויו של הקהל הנשי היה נכון אף שהיה מאוחר, ולמרות הציניות והביקורת שהופנתה ללבני בעניין זה, על פי הסקרים והתגייסות הנשים לכינוסים של לבני נראה שזה עובד.

הקמפיינים של בחירות 2009: מי ניצח? (צילום: GETTYIMAGE)
המפחיד, החזק, האחרת והלא-סחבק | צילום: GETTYIMAGE

דווקא למפלגת עבודה היה קמפיין נכון ולא מזגזג, דבר שעלה בקנה אחד עם העליה בסקרים. אין ספק שהמלחמה בעזה הצילה את ברק מכישלון צורב בבחירות האלה. יאמר לזכותם של מנהלי הקמפיין של ברק שהם ידעו לנצל כל הזדמנות שנקרתה בדרכם. יתרה מכך, ברק לא היה צריך לבזבז את כל הקמפיין שלו על קמפיין נגטיבי, והשאיר את זירת ההתגוששות לקדימה והליכוד בבחינת "ישחקו הנערים לפניו".

הקמפיין החיובי של ברק עובד. אומנם באיטיות אבל ברק מטפס ונע לכיוון הנכון. האסטרטגיה של לקחת את החולשה שלך ולהפוך אותה ליתרון ולהתמודד איתה הייתה נכונה. אני מוכן להמר שברק יסיים בכ-17 מנדטים ויותר.

שניים רבים וליברמן לוקח

המרוויחה הגדולה מהתכתשות בין קדימה לעבודה היא מפלגת ישראל ביתנו בראשות ליברמן. המסרים של "ביבי אני לא מאמין לו" (קדימה), ו"גדול עליה" על לבני (ליכוד) - הביאו את המתלבטים ללכת למנהיג שגם סומכים עליו וגם מזוהה כמנהיג חזק - אביגדור ליברמן. הזליגה מקדימה לליכוד, ומהליכוד לישראל ביתנו - הביאה לכך שליברמן לקח מצביעים כמעט מכל מקום.

הקמפיין של ליברמן הוא הקמפיין הנגטיבי היחידי שהצליח. המיקוד, האפקטיביות והפנייה למכנה המשותף הנמוך בנמצא ("חינוך הערבים") הוכיחו את עצמם. בנוסף לקמפיין האפקטיבי, ליברמן צריך לשלוח זר פרחים ענק ליועץ המשפטי לממשלה ולמשטרת ישראל שהעצימו את כוחו.

מפלטם של אלו שאין להם מה להגיד הוא רק להפחיד אותנו וכמעט כולם הצליחו הפחידו אותי בתעמולת הבחירות.