מלחמה מעוררת לא מעט תחושות של חוסר ודאות, של פחד ושל חרדה. המלחמה יכולה להימשך זמן רב ודרך אחת להתמודדות עם המצב היא ביצוע פעולות מוכרות וחזרה למסגרות כמו עבודה ולימודים. החזרה ללימודים חשובה מאוד לילדים. הם יפגשו את החברים, את המורים ואת המסגרת המוכרת שלהם, מה שיתרום לחוסן הנפשי שלו.
הנחיות ההתגוננות של פיקוד העורף נקבעות על סמך הערכת מצב הנבדקת מדי יום, כשהרצון הוא לאפשר את קיומן של פעילויות שוטפות לטובת החוסן הנפשי של הציבור ושל הפרט, על סמך הערכת המצב נקבע היכן ובאיזה תנאים ניתן לקיים לימודים בישראל. "יש מחיר גדול מאוד לסגרים ברמה הנפשית", מסביר פרופסור יורם יובל ומציין שהשהייה הממושכת מחוץ למסגרות פוגעת בחוסן הנפשי שלנו ושל הילדים. "השהייה הממושכת בבית מייצרת חרדה, דיכאון ומצבים בעייתיים בקרב ילדים ובני נוער זה אחד הלקחים החשובים שלנו מתקופת הקורונה".
בשבועות האחרונים פחתו ההתרעות והירי אל עבר ישראל באופן משמעותי, דבר המאפשר להקל בקיום הפעילויות חינוכיות והחברתיות באזורים שונים ברחבי הארץ. "צריך ליצור איזון בין הרצון לדאוג לביטחון פיזי של האוכלוסייה לבין הנזקים הנפשיים שנוצרים", מסביר יובל. "ההערכה של האיום באותו הזמן אל מול האיום של הנזק הנפשי".
לחזור לבתי הספר: "הדבר הנכון"
הסביבה שבה הילדים גדלים הכרחית להתפתחות הרגשית והחברתית שלהם. פגיעה בסדר היום שלהם ובשגרה שהם מכירים יכולה להוביל לתחושות פחות טובות, והחזרה למסגרות הכרחית לבניית החוסן הנפשי של הילדים ולחיזוק היכולת שלהם להתמודד עם אירועי השבועות האחרונים ותחושת חוסר הוודאות שנגרמת בעקבות המלחמה. הילדים זקוקים לקשר קרוב ותכוף עם החברים שלהם, ולהפחתת השעות שלהם מול המסכים.
לכן, כל עוד הערכת המצב מאפשרת לחזור למסגרות יש לפעול על פי "עקרון הכי מוגן שיש". החשש של ההורים מלשלוח את הילדים למוסד שאין בו מרחב מוגן תקני לכל הילדים הוא מובן, אך ניתן לפעול באופן שיגן עליהם בצורה הטובה האפשרית מבלי למנוע מהם להגיע למסגרת.
"כולנו מפחדים מתאונות דרכים ומהאפשרות שהילד שלנו ייפגע בדרך לבית הספר", הוא מסביר. "אבל יש רק דרך אחת להבטיח באופן מוחלט שהילד לא יפגע והיא לדאוג שלא ייצא מהבית אף פעם, משהו שכמובן איננו ריאלי. אנחנו מלמדים אותם לחצות את הכביש בזהירות, לעבור רק במעבר חצייה ודואגים להפחית את הסיכון ככל שניתן. אי אפשר לכלוא את הילדים. המפגש שלהם עם החברים חיוני להתפתחות התקינה שלהם , חשוב שנצמצם את הסכנה ככל האפשר אבל לא לתת לאיום לשתק אותנו".
הסגלים במוסדות החינוך הוכשרו והם יודעים איך להתמודד בזמן התרעה על ירי רקטות וטילים. ביחד עם מהנדסי פיקוד העורף הם בדקו את המבנים והגדירו את המרחב המוגן לפי עקרון הכי מוגן שיש. סגל בית הספר מתורגל בהתגוננות ויודע להכווין את התלמידים בזמן התרעה; ובמוסדות החינוך יש שילוט אשר מכווין למרחבים המוגנים, דבר שמחזיר את אווירת הלמידה יחד עם הזהירות הנחוצה.
איך מדברים עם הילד על חזרה לבית הספר?
לפני החזרה לבית הספר דברו עם הילדים על החשיבות של החזרה לגן או לבית הספר ובצעו איתם תיאום ציפיות לגבי מה הולך לקרות. עברו איתם על המערכת והתוכנית הלימודית לאותו היום, פעילויות קבועות יוצרות להם ודאות. תנו להם לשתף בתחושות שלהם לגבי החזרה לפעילות מלאה, אם הם יביעו חשש תנו לו מקום. אמרו להם שייתכן שתהיה התרעה בזמן שיהיו בבית הספר והסבירו להם איך להתנהל. ודאו שהם יודעים לאן הם הולכים וכמה זמן יש להם להגיע למרחב המוגן. "שחזרו עם הילדים מה הולך לקרות", מסביר יובל. "ילד מוכן לא מפחד. הסבירו להם מה עושים כשיש אזעקה, בדקו אם הם יודעים מה זמן ההתרעה ואיך הם אמורים להתנהל כשיש התרעה על ירי בשטח פתוח. עצם זה שהוא יודע מה לעשות זה דבר כשלעצמו מרגיע. הם אם מאוד מפחדים זה בסדר להגיד להם בהתחלה שאתם תלוו אותם לבית הספר".
דברו איתם גם על הדרך לבית הספר ועל ההתנהלות בחוגים או בפעילויות אחרי הלימודים. ודאו איתם שהם מכירים את הדרך, אם הם הולכים לחברים או לחוגים בדקו אם הם יודעים היכן המרחב המוגן ואיך להתנהל.
הכתבה נכתבה בסיוע פיקוד העורף