תמונת עמוד תכנית דרור גלוברמן (צילום: קשת 12)
תמונת עמוד תכנית דרור גלוברמן | צילום: קשת 12

יש לנו סוד צבאי לחשוף לפניכם. אל דאגה, זה סוד שכולם יודעים: הצבא מתנהל בוואטסאפ. חצי ממנו לפחות. מבצעים, מעקב אחרי מחבלים ומשגרים, תרגילים, תיאומים, מקומות, יחידות, שיבוץ קרבי, מעצרי חשודים. אפילו בעומק. כשחיילים עוצרים חשוד בשטחים, בלא מעט מקרים הם שולחים את תמונתו בוואטסאפ. שאלתי באינסטגרם ובפייסבוק, האחיות של וואטאפ, עד כמה קריטי וואטסאפ בצבא. 80% מהעונים הלא-מייצגים כתבו לי שוואטסאפ קריטי או שימושי מאוד במסגרת הצבאית. כשזה מגיע למילואים, אפילו יותר. 

לצבא יש אמצעי תקשורת, אפליקציות ונהלים משלו, סיפר לי יועץ סייבר שמייעץ לצה"ל, אבל החיילים, בעיקר הצעירים יותר, כל כך רגילים לוואטסאפ, שאי אפשר להזיז אותם ממנו. כולם יודעים שזה המצב. אפילו במבצעים, במקום לצלם בקסדת ראש, מצלמים לפעמים בוואטסאפ הפרטי.

איבוד שליטה 

הבעיה היא יותר גדולה מביטחון מידע. הבעיה שלצה"ל אין שליטה על מה שקורה בוואטסאפ. אתם מכירים את זה ממקום העבודה שלכם: כשאתה חדש, אתה צריך למצוא את העובדת ההיא שפתחה את הקבוצה, שתכניס אותך. הארגון לא מנהל את הקבוצה או את המידע. אף אחד לא מאבטח את הטלפונים הפרטיים של החיילים. כשהם משתחררים, המידע הולך איתם. והכי מפחיד - מה אם וואטסאפ יקרוס? חצי מצה"ל יעצור מלכת, לפחות לכמה שעות.

בשבוע שעבר ראיינו בנקסט לוחם אש - לא פחות מבצעי - שנחסם בוואטסאפ. הוא איבד קשר לפעילות המבצעית בתחנת כיבוי האש.

אז אם וואסטאפ תקרוס, נצלצל אליה ונבקש שיסדרו? או. שחברת וואטסאפ לא שמה עלינו. היא מצפצפת על כל מדינת ישראל. ההוכחה הסופית לכך הגיעה עכשיו בתביעה של איילה בן גביר, אשתו של השר לבטחון לאומי איתמר בן גביר. לפני שנה וחצי הוואטסאפ שלה נחסם. כשהיא תבעה, חברת וואטסאפ הודיעה ש"אנחנו בכלל לא נתייחס לתביעה שלכם, כי אין לנו פעילות בישראל".

סליחה? 10 מיליון משתמשים מתוך 9 מיליון אזרחים זה "אין לנו פעילות בישראל"? לפי הסקר של בזק, וואטסאפ היא האפליקציה הישראלים הכי הרבה לא מוכנים לוותר עליה, בפער גדול מכל היתר. בית המשפט שלח אותם לחשוב טוב טוב על התגובה הזאת, פלוס הוצאות בית משפט. ניפגש שוב בסיבוב הבא בתיק של עו"ד גיא אופיר. 

אבל המסקנה היא - שמדינת ישראל, רובה ככולה, ארגונים חשובים ובלתי חשובים, מצה"ל ועד קיוסק בשלומי, תלויה עד צוואר בתשתית תקשורת של חברה שלא מוכנה לקחת שום אחריות לשירות או לגורל משתמשיה. זה עוד יתנקם בנו.

חייל בטלפון (צילום: Alex Lerner, shutterstock)
חייל בטלפון | צילום: Alex Lerner, shutterstock

דו"צ: "נטפל משמעתית"

בדובר צה"ל אמרו לנו ש"השימוש בוואטסאפ מאושר רק לצרכים ותכנים בלתי מסווגים, ושהאירועים שלא עומדים בקנה אחד עם הנחיות ביטחון המידע מתוחקרים ומטופלים משמעתית". נגיד רק שגורמים שאנחנו דיברנו איתם מספרים שהיום יום של צה"ל מתנהל בוואטסאפ, למרות הנהלים. כנראה שצריך איזו קריסה טובה כזו להבין באמת את הסכנות בתלות.

"GPT, תעשי לי את שיעורי הבית"

נגיד שאתם תלמידים או סטודנטים, ופתאום נולד אתר חדש שכותב בשבילכם עבודות בשנייה. לא תשתמשו בו כדי להשתחרר משיעורי הבית טיק-טק?

זו הדילמה שמונחת עכשיו בפני כל תלמיד, כל מורה או מרצה, כל מערכת חינוך בעולם. מה עושים עם כלי שיכול לבצע חלק ניכר משיעורי הבית בתוך שניות. זה מה שעושה ChatGPT, מנוע הבינה המלאכותית הטקסטואלי שכבר חודשים מטלטל את כל העולם. הוא יכול לענות על שאלות בהיסטוריה, להשוות מונחים מדע, להסביר על מבנה התא בביולוגיה, לכתוב תוכנה או חוזה משפטי. חיבור או שיר בחרוזים. אינספור שימושים לחיים האמיתיים, שסטודנטים שמחים לחתוך בעזרתם פינות. 

אז השימוש ב-ChatGPT נאסר בבתי הספר של ניו יורק בכל המכשירים והרשתות בבתי הספר הציבוריים בעיר. בדיוק בגלל החשש הזה. במקום לכתוב וללמוד בעצמם, הם יגישו עבודות שנכתבו עבורם. לבינה מלאכותית יש "ההשפעות שליליות על למידת התלמידים".

תלמידים, בית ספר, טלפונים (צילום: DisobeyArt, shutterstock)
תלמידים, בית ספר, טלפונים | צילום: DisobeyArt, shutterstock

כמו לחסום את גוגל 

מצד אחד, צודקים: התלמידים מעגלים פינות. מצד שני, לחסום מחשב של בית הספר? אז מה, לתלמידים יש טלפונים ומחשבים. מצד שלישי - יש כבר כלים שמזהים טקסטים שנוצרו על ידי בינה מלאכותית, כדי למנוע שימוש לרעה. באוסטרליה מתכוונים לחזור למבחנים בעט ונייר, אולי גם בעל פה.

אבל שימוש נכון בבינה מלאכותית - הפך מעכשיו לחלק מכישורי חיים בסיסיים. צריך לשנות את שיעורי הבית כדי ללמוד להפעיל אותה בחוכמה, ליהנות מיתרונותיה, ולהיזהר מכשלונותיה - זה יהיה חלק אינהרנטי מהעתיד של כל תלמיד (כמו שעושה המורה הזו לאנגלית). לחסום את הבינה המלאכותית עכשיו - זה כמו לחסום את גוגל ואת ויקיפדיה לפני 25 שנה.

@gibsonishere We can adapt! #tiktokteacher #aibot #teachertiktok #ela #aplit #teacher #writing #criticalthinking ♬ original sound - Gibson is the name!

מכתב למערכת 

מערכת בזמן שעבדתם שלום 

שמי נריה ואני בינתיים סטודנט למדעי המחשב באוניברסיטה העברית, בדגש על הבינתיים. אני שוקל לפרוש מהלימודים לא בגלל הקושי או העלות, אלא כי כבר כמה פעמים יצא לי להיעזר ב-ChatGPT לכתוב קוד למשימות שלא הצלחתי, ולצערי הרב הוא אף פעם לא איכזב אותי. תמיד השתמש בכמות הזיכרון המתאימה ופעל ביעילות המקסימלית. 

על מנת להבין אם מעשי ה״רמאות״ שאני עושה נכונים, שאלתי בפורום הרשמי של הקורס האם מותר להשתמש ב-ChatGPT לפתרון תרגילים. התשובה שקיבלתי רק הגבירה את החששות שלי. האוניברסיטה לגמרי עיוורת לשינוי שמתחולל כאן. תשובתה: ״המטרה של הקורס היא שתלמד לתכנת, אני לא רואה איך כלים כאלה נותנים לך את האפשרות הזו״. 

תשובה זאת רק מדגישה את השאלה האמיתית: האם הכישורים שאתם מלמדים אותי רלוונטיים? ברגע שיש מעבד שיכול לעשות את זה יותר מהיר, יעיל ובחינם (בינתיים), יכול להיות שהכישורים שאני לומד היום יהיו שווים ב-2030 בדיוק כמו לדעת לקודד בכרטיסי ניקוב בתחילת המאה ה-20. 

אני מאוד מתוסכל מהורהר ומפוחד, וגם בעת כתיבת שורות אלו אויבי המושבע GPT ממשיך לצבור ידע וניסיון. השאלות שלי הם האם יש עוד למה ללמוד באוניברסיטה מקצוע ריאלי כמו מדעי המחשב, ובכללי מה מותר האדם מן ה-ChatGPT, ואיך לחזק אצלי תכונות אלה?  

תודה מראש מעריץ מושבע מספר 583837383".

צ'אטבוט GPT (צילום: Ascannio, shutterstock)
צ'אטבוט GPT | צילום: Ascannio, shutterstock

נריה היקר, 

כל הדאגות שלך במקומן. אתה כנראה אדם כשרוני עם חיישנים פתוחים לשינויים, ורואה את הגל כשהוא מגיע. אם זה המצב, אני מאמין שהכישור הזה יאפשר לך לכוון את עצמך גם כמתכנת לתחומים החמים שבהם הביקוש רק גדל - כמו למשל פיתוח מכונות הבינה המלאכותית הללו. אבל אם אתה באמת מהרהר, יש לך בטח עוד סיבות. קטונתי מלהנחות אנשים לקחת החלטות חיים דרמטיות, אבל אזרוק שני שיקולים בשבילך: 1. הביקוש למקצועות שכוללים מגע אישי, הקשבה ואמפתיה, כמו עובד סוציאלי, מסאז'יסט או פסיכולוג, רק יעלה. 2. הדרך הכי טובה להבטיח איכות חיים בעבודה היא לעבוד במשהו שמדליק אותך באמת. בטח אם אתה אדם מוכשר. 

הצלת הכדור או סוף העולם?

דמיינו מכונת-פלא שמכניסים אליה 2 דולר והיא מוציאה 3 דולר. זו פריצת הדרך שמדענים הצליחו לייצר בארה"ב: בהיתוך גרעיני הושקעו 2 ג'ול, והתקבלו 3. היתוך מימן להליום הוא התהליך שמייצר אנרגיה בשמש - ועכשיו ינסו לרתום אותו להפקת אנרגיה ללא פליטות. האם זה מה שיציל אותנו ממשבר האקלים?

אז לא רק שייקח עשרות שנים להפוך אותו לתעשייתי, אלא שאותו תהליך שיכול לתת לנו אנרגיה מתחדשת - יכול גם לייצר פצצות חזקות פי כמה מפצצת האטום. דמיינו פצצת מימן בתוך תיק גב. אז מי ינצח במירוץ המימן? הפצצה ההרסנית או ההצלה ממשבר האקלים? אגב, גם ישראל כבר בעניין. הכל על מרוץ המימן בפרק החדש של "בזמן שעבדתם"