ג'רלד קוטן, תושב קנדה, היה לבעליה של בורסת הקריפטו QuadrigaCX, שנחשבה לגדולה והמצליחה ביותר במדינה. קוטן הלך לעולמו במפתיע בדצמבר 2018, כשהוא בסך הכל בן 30. לאחר מותו, גילתה אלמנתו ג'ניפר רוברטסון שבארנקי הקריפטו שלו נותרו כ-190 מיליון דולר - אך שהיא אינה מסוגלת למשוך את הכספים, שכן רק קוטן עצמו החזיק בקוד לארנקי הקריפטו שלו (דרך האחסון הדיגיטלי של הכספים). במילים אחרות, היות והבעלים של הבורסה היה היחיד שיש לו את הקוד, ואין דרך לפרוץ אותו, אין דרך להגיע לכספים. את סיפורה האישי גוללה רוברטסון בספרה: "אלמנת ביטקוין: אהבה, בגידה והמיליונים החסרים".
מערכת היחסים בין בני הזוג החלה בשנת 2014, כאשר רוברטסון וקוטן הכירו באפליקציית טינדר. המטבע הקריפטוגרפי נסק בערכו באותה תקופה, ורוברטסון וקוטן חיו חיי יוקרה שכללו חופשות אקזוטיות, רכישת רכבי יוקרה, יאכטה ואף מטוס פרטי. עם זאת, לאחר מותו, עלה החשד שקוטן העביר כספים מהבורסה לחשבונותיו האישיים ועסק בפעילות פלילית, אך ללא קשר לכך, סיפורו מעלה סוגיה בוערת אחרת: כיצד ניתן לוודא שהנכסים הדיגיטליים שנצברו בחייו של אדם יועברו ליורשיו במקרה והוא יסיים את חייו מוקדם מהצפוי?
Bitcoin Widow: Love, Betrayal and the Missing Millions by Jennifer Robertson
She met the man of her dreams and suddenly had it all. Then, in one fateful night, she lost everything, and the nightmare began pic.twitter.com/qpGeYEzI1n
אם אדם שהלך לעולמו השאיר אחריו נכסים ממשיים, כמו למשל נדל"ן, כספים בבנק וכו', יורשיו יוכלו לאתר את הרכוש שלו בקלות (לפחות לגבי רכוש שקיים בארץ). לגבי נכסי מקרקעין, ניתן לפנות ללשכת רישום המקרקעין או לרשות מקרקעי ישראל, לגבי חשבונות בנק – ניתן לפנות לבנקים, לגבי קופות גמל וקרנות השתלמות, ניתן לפנות לחברות השונות, לחפש דרך המסלקה הפנסיונית או באמצעות משרד האוצר.
אבל מה לגבי כל אותם נכסים שאי אפשר לאתר אותם, אם לא יודעים שהם בכלל קיימים? ומה לגבי הנכסים המחייבים קבלת סיסמה או קוד גישה מראש? הילה צאירי, עו"ד ומגשרת, מתמחה בדיני ירושה והעברה בין-דורית, מסבירה כי בהיעדר התייחסות מראש, נכסים אלה עלולים לרדת לטמיון ולא להגיע ליורשים לעולם. כך למשל אם מדובר במטבעות וירטואליים, מיילים, תמונות, עננים, ואפילו דף הפייסבוק שהיה בבעלות הנפטר.
"מטבעות וירטואליים מבוססים על טכנולוגיית הבלוקצ'יין, הדוגלת בפירוז וגאוותה היא שאין איש או רגולטור היכולים לשלוט בה", מסבירה צאירי. "המטבעות נשמרים בארנק דיגיטלי המוצפן בצורות שונות, והסיסמה לארנק היא המפתח שלו. אם אבד המפתח – אבדה גם הגישה לארנק. בניגוד לדלת רגילה, סיסמה של ארנק דיגיטלי לא ניתן לפרוץ".
עם זאת, לא מדובר רק בכסף. צאירי מוסיפה שלעיתים, יורשיו של אדם מעוניינים בגישה לנכסים שאין להם שווי כלכלי, אבל הם בעלי ערך סנטימנטלי גבוה הרבה יותר מכל סכום כספי. כך למשל, אם קרוב משפחה הלך לעולמו ושמר את כל התמונות והסרטונים שברשותו בסמארטפון המוגן בסיסמה, על היורשים יהיה לפרוץ את המכשיר כדי להגיע לתוכן. תוסיפו לזה את העובדה שישנם מכשירים שהפריצה אליהם כרוכה בעלויות גבוהות, אם היא בכלל אפשרית.
לעיתים היורשים מבקשים גישה לדף הפייסבוק של הנפטר, אך אם לא הוגדר איש קשר לענייני הנצחה בחשבון הפייסבוק של אותו אדם, חברת מטא (חברת האם של פייסבוק) שדוגלת בשמירה על פרטיות משתמשיה, לא תאפשר גישה לדף. אגב, ישנו גם השיקול ההפוך. אם אדם ניהל חיים כפולים ואין לו שום עניין שאחרי מותו תהיה למישהו גישה למיילים שלו או להודעות הפרטיות שהוא שלח, צריך לתת על כך את הדעת גם כן.
אז מה ניתן לעשות? "ראשית, בכל גיל או שלב חיינו, עלינו להיות מוכנים לכל צרה שלא תבוא, להכין צוואה ובמסגרתה להתייחס לא רק לנכסים הממשיים שלנו, אלא גם לנכסים הדיגיטליים", מסכמת צאירי. "אפשר להשאיר שם משתמש וסיסמה לאתרים חשובים, או לרשום בצוואה היכן נמצאים שם המשתמש והסיסמה. כמו כן, כדאי להתייחס בצוואה לשאלה האם אתם מאפשרים גישה לטלפון, למיילים שלכם ולהשאיר איש קשר לענייני הנצחה בפייסבוק או בכל רשת חברתית אחרת".