כשאמיר צ'רבינסקי, מפתח בכיר בחברת ההייטק Kaltura, שמע מידידה שלו שהבת שלה, המאובחנת עם אספרגר, עוברת קורס QA (בדיקות תוכנה) המיועד לאנשים עם אוטיזם, הוא החליט מיד שהוא רוצה לעזור. "היא סיפרה לי שהקורס הזה, שנקרא AQA, שינה לבת שלה את החיים. עד אז היא גרה עם ההורים, ובעקבותיו היא הפכה עצמאית, עברה לגור בדירה משלה, מצאה עבודה בהייטק ויש לה משכורת", מספר צ'רבינסקי ל-mako. "מאוד התרשמתי מהקורס, וביקשתי להיפגש עם האישה שמנהלת אותו, אסתר צבר. שאלתי אותה אם אני יכול לעזור להם במשהו".

בשיחה עם צבר הבין צ'רבינסקי שלמעשה הקורס תיאורטי, ושאין להם דרך לבצע תרגול "רטוב", כלומר לבחון את התוכנות אותן הם בודקים, למצוא באגים, וגם אין דרך אמיתית למדריכים להעריך את היכולת המקצועית של התלמידים ולתת פידבקים ממוקדים.

צ'רבינסקי הבין שיש פה הזדמנות לעשות שימוש בתשתית הטכנולוגית הקיימת של קלטורה. "עלה לי הרעיון לייצר עבורם מוצר, משלל המוצרים שאני מפתח בחברה, כך שיבנה שגיאות מכוונות, והתלמידים יוכלו למצוא אותן. שכללנו את הרעיון כדי שהמורים יוכלו לבחור איזה סוגי תקלות הם רוצים שיופיעו בכל פעם, בהתאם למה שהם לומדים כרגע לאבחן", הוא מספר.

"העליתי את הרעיון בפני המנהלים בקלטורה, והם מאוד התלהבו. לקחנו צוות קטן של אנשים שביחד נרים אותו - מנהל מוצר, טום שיפטר, מעצבת מוצר, דנה רביב ומנהל הבדיקות שלנו, QA, אלעד בנימין, שייתן את האימפקט שלו לפרויקט".

תהליך הפיתוח נמשך כארבעה חודשים, מינואר עד מאי, בלו"ז צפוף כדי להספיק לתחילת הקורס. יש לציין, שהאפליקציה האינטרנטית, פותחה לשימוש חינמי לתלמידי הקורסים של AQA בלבד. 

"אפשרו לנו לפתח את המוצר על חשבון זמן העבודה שלנו, אבל עבדנו בדרך כלל בערבים", מספר צ'רבינסקי. "לקראת סוף הקורס, נפגשנו עם התלמידים ועם מנהלת הקורס. הסברנו להם על התפקיד שלנו בהייטק, איך אנחנו עובדים עם אנשי ה-QA, ושמענו מהם פידבקים מאוד טובים על התוכנה וכמה היא עזרה להם. הרגשנו שאנחנו תורמים להם מאוד". 

ליאור דריהם, דירקטור חדשנות בחברת הסייבר Orca Security פיתח את אפליקציית "שליחות לאומית", ממש במקרה. אשתו נגה עובדת סוציאלית באגף לשירותים חברתיים בגבעת שמואל, ובתקופת הקורונה, האגף היה אחראי לחלוקת המזון לכל האזרחים הוותיקים בעיר. באחת הפעמים התנדב דריהם לסייע בחלוקת המזון, ובתור גורו של חדשנות הוא נחרד מהדרך שבה התנהלה העבודה ההתנדבותית. השינוע של המזון התנהל באופן אקראי בעזרת פיסות נייר ששלחו אותו לכל פינות העיר, בלי שום היגיון במסלול, עם ניווט ידני לבתים וללא יכולת שליטה ובקרה מטעם העירייה.

ליאור דריהם, אורקה סקיוריטי (צילום: קובי כגן)
ליאור דריהם, אורקה סקיוריטי | צילום: קובי כגן

בעקבות ההתנסות הוא החליט לעשות מעשה לשנות את המצב ורתם לכך את חבריו אלעד גולדנברג ואריק ליטינסקי, גם הם הייטקיסטים. הוא בנה מערכת אשר מאפשרת למנהלי החלוקה לתכנן מסלולים מיטביים מבחינת מרחקים בקלות, ולמתנדבים לבחור את המסלול שנוח להם, לנווט בקלות באמצעות וייז, לסמן מי קיבל מה ולשנות כתובות, אם הן לא מדויקות, במידת הצורך.

בתקופה שאחרי שיא הקורונה, העיריות כבר לא מבצעות חלוקות בעצמן, ואפליקציית "שליחות לאומית" נמצאת בשימוש של מספר עמותות, העיקרית בהן היא עמותת אילני חסד, בגבעת שמואל, פתח תקווה ורמת גן. דריהם וחבריו אף זכו במגן ראש עיריית גבעת-שמואל על פיתוח האפליקציה וכן בתעודות הוקרה מעיריית פתח תקווה.

"יש משהו קסום ביכולת לקחת רעיונות ולבצע בהם טוויסט, לשכלל מוצרים, לפרק כלים קיימים ולחבר מחדש כך שייצרו ערך אמיתי לקהילה", אומר דריהם. "בכלל, זו הרגשה מיוחדת לדעת שמערכת שקודדת מעלה חיוך אצל ותיקים מדור המייסדים של המדינה, ומייצרת עולם טוב יותר. פשוט ככה".

 

שחר זריהן, מהנדס דאטה בכיר ומוביל טכני של צוות הדאטה בחברת Elementor, הוא גם מתנדב בעמותת ריסטארט, אשר מסייעת לפצועי מערכות ישראל ששירתו באחד מגופי הביטחון להשתקם ולחזור למסלול החיים אחרי הפציעה.

בעמותה קיימת "זרוע" של מייקינג שנקראת makers for heroes, במסגרתה כל צוות טכנולוגי מקבל פצוע ובונה לו פתרון מותאם אישית עבור הצרכים שלו. השנה עבד זריהן, שמתנדב מאז הקמת העמותה, עם קורל בקמן, תושבת אשקלון, שהתגייסה לתפקיד לוחמת חילוץ והצלה בפיקוד העורף. במהלך השירות, בקמן התמוטטה והייתה מורדמת ומונשמת למשך חודש וחצי כתוצאה מקריש דם שחסם עורק בין הלב לריאות, ומנע הגעה של חמצן לראש. כיום היא בעיצומו של תהליך שיקומי במטרה לחזור לתפקוד עצמאי. הראייה שלה נפגעה, היא מתניידת בכיסא גלגלים ומתמודדת עם חוסר תפקוד מלא בשתי ידיה.

קורל בקמן ושחר זריהן (צילום: אלמנטור)
קורל בקמן ושחר זריהן | צילום: אלמנטור

צוות המייקינג נרתם לעזור לבקמן על מנת שתוכל לחזור לכתוב ולשחק במחשב, כאשר בגלל הבעיות המוטוריות וקשיי הראיה היא לא יכולה להשתמש במקלדת רגילה. זריהן וחברי הצוות בנו עבורה "מקלדת" שמותאמת לכף היד שלה, וכן משחקים שמותאמים ליכולות שלה מבחינת ראיה, זמן תגובה ועוד. בנוסף, הם בנו עבורה אפליקציה אשר מקריאה לה איזה אות נלחצה במקלדת, והתאימו לה מקלדת מיוחדת עם כפתורים מאוד גדולים ובולטים.

"כאשר מתחילים מחזור של ריסטארט, צוות טכני מצומצם מראיין עשרות פצועים ומנסה להבין אם אם אנחנו יכולים לעזור להם או לא", מספר זריהן. "בשלב הזה מדברים על הרצונות שלהם, אבל לא על פתרונות טכניים. במקרה של קורל, קיבלתי אותה כראש צוות. ישבנו איתה וראינו איך היא מפעילה עכבר ומקלדת, איזה צבעים היא רואה, מה טווח הראיה שלה, מה זמן התגובה. בנינו לה מקלדת שנתפסת על היד, היא רק צריכה להזיז את האצבעות בצורה עדינה, וכך היא שולטת בצורה הרבה יותר טובה מאשר במקלדת רגילה".

המקלדת שנעשתה לקורל בקמן (צילום: אורי אלידע)
המקלדת שנעשתה לקורל בקמן | צילום: אורי אלידע

איזה משחקים בניתם לה?

זריהן: "משחק שבו יורים על פוכדורים שמסתובבים על המסך עם ג'ויסטיק שהותאם לה, ומשחק שבו בלונים עם אותיות של המילים KORAEL יורדים מלמעלה והיא צריכה לפוצץ אותם לפי האות שיש עליהם, שכמובן מתאים למקלדת שלה".