מכשירי הקשר נמצאים עמוק בתודעה. כל מי שהיה בצבא מכיר אותם וגם מחוצה לו – כוחות הצלה, עובדי רכבת ושומרים בקניונים – כולם משתמשים בהם. אבל מאחורי מה שנראה מובן מאליו עומדת תעשייה שלמה ופיתוחים טכנולוגיים: החל ממכשירי הקשר הפשוטים ועד למצלמות עם זיהוי פנים. 

רק לצורך השוואה, שוק "התקשורת הקריטית" הוערך ב-2019 בכ-13.9 מיליארד דולר, עד 2024 הוא צפוי כבר לעמוד על 19.8 מיליארד דולר. הלקוחות העיקריים הם כמובן כוחות הביטחון כמו צבא, משטרה ועוד,  אך יש גם לא מעט לקוחות פרטיים. 

השחקנים המוכרים בתחום מוכרים לציבור הרחב מעולמות הסלולר: מוטורולה, אריקסון, נוקיה ועוד. אמנם מאז השתלטות של חברות כמו אפל וסמסונג על זירת הסמארטפונים הן נעלמו מהעין הציבורית, אך הן עדיין מקיימות פעילות רחבה בתחום התקשורת הקריטית. 

Motorola Solutions – היא השחקנית המובילה בתחום כשבארה"ב וגם בישראל היא נמצאת בשליטה כמעט מוחלטת.  השירותים שהיא מספקת מתחילים במכשירי הקשר הפשוטים ועד מערכות שלמות לחדרי פיקוד ושליטה, טכנולוגיות וידאו ועוד. גם התחום הזה עובר מהפכה עם חדירה של טכנולוגיות סלולר ושימוש בענן. 

מערכת הבינה המלאכותית לזיהוי אנשים של מוטורולה
מערכת הבינה המלאכותית לזיהוי אנשים של מוטורולה

בכנס CCW  (Critical Communications World) הציגה מוטרולה כמה מוצרים חדשים שמילת המפתח הייתה חיבור בין הטכנולוגיה הוותיקה לקשר באמצעות רדיו שלא הולכת להשתנות בקרוב לבין טכנולוגיות מתקדמות כמו סלולר וענן. "אנחנו חושבים שהעיקרון המרכזי הוא חיבור של הטכנולוגיות", מסביר טים קלארק, מנהל האסטרטגיה של Motorola solutions ל-mako. "זה לא שטכנולוגיה אחת מתחרה עם השנייה. נראה שיש ערך ברור לכל אחת מהטכנולוגיות. החיבור הכרחי כדי להפוך את זה לשימושי, אם כל טכנולוגיה היא נפרדת אז המשתמש צריך לעשות את החיבור וזה חוויה לא טובה. הצורך לחבר הופך את זה לפשוט למשתמש". 

אחד מהתהליכים שרואים בתעשיות שונות הוא אימוץ טכנולוגיה על ידי גופים מסורתיים שהואצה בעקבות מגפת הקורונה. "בסוף צורך הוא אבי החדשנות", מציין קלארק. "היה אימוץ נרחב של טכנולוגיות וידאו, רחפנים ועוד בתקופת הקורונה. היה אימוץ של טכנולוגיה לתקשורת מרחוק – פתאום כל הטכנולוגיה הייתה שם וזה נהיה אפשרי – אף אחד לא חלם על זה לפני הקורונה". 

אחד מהתחומים החמים, שמעורר גם לא מעט שאלות בשל ענייני פרטיות, הוא יכולות ניתוח נתוני וידאו. יש תחושה לא נעימה רק מהידיעה שמצלמות מזהות אותי. נושא הפרטיות הוא נושא משמעותי, החברות מציינות שלא נאסף מידע מעבר למה שמוגדר למערכת. השימוש בטכנולוגיות מתקדמות הוא כבר עובדה מוגמרת, אך לצורך הפעלתה נדרש אמון מהציבור.   

מעקב אחר לוחיות רישוי: "צריך להשיג את אמון הציבור"
מעקב אחר לוחיות רישוי: "צריך להשיג את אמון הציבור"

קלארק מציין שבכל מה שקשור לפרטיות דורש קבלה של אמון הציבור – הן ברשויות שמשתמשות בטכנולוגיה והן בטכנולוגיה עצמה. "אחד הדברים החשובים הוא לנפץ את המיתוסים בנושא", הוא טוען. "הרבה אנשים רואים יותר מדי מדע בדיוני. החלק השני הוא לייצר שליטה במוצרים – הלקוח יכול להחליט שכל צילום עובר בקרה של שני אנשים או למקד את הטכנולוגיה למצוא את דבר ספציפי ולא לשמור נתונים מעבר לזה". 

"במקומות שונים אימצו את הטכנולוגיה כדי למצוא אנשים שלא שומרים על ריחוק חברתי או חובשים מסכה", הוא מסביר. "הדבר היפה שהפלטפורמה והטכנולוגיה הייתה שם ועכשיו לא נחזור לאחור. אפשר לומר שהחדשנות הכללית ירדה אבל מה שכבר היה שם הואץ". 

הכניסה של בינה מלאכותית לתחום הרגיש הזה דורשת לא מעט התאמות, וגם פה לדאטה יש תפקיד מרכזי בהתפתחות הענף. "אנחנו משתמשים ב-AI לניתוח מידע לא מאורגן", הוא מסביר. "זה וידאו, אודיו ועוד. אבל למחשב לא קל לקבוע מה מייצגים הדימויים. הרעיון הוא להקשיב או לצפות בוידאו ולהוציא משם מידע בעל ערך – זה יכול להיות מילים מסוימות או התנהגות מסוימת. אנחנו מנסים לתת ללקוחות את האפשרות למצוא דפוסים חריגים של התנהגות". 

טים קלארק, מנהל האסטרטגיה של Motorola solutions (צילום: Motorola solutions)
טים קלארק, מנהל האסטרטגיה של Motorola solutions | צילום: Motorola solutions

קלארק מציין את אפשרויות הצמיחה של החברה. אמנם הם מעריכים שתקשורת הרדיו תמשיך להיות רלוונטית לעוד הרבה זמן, אבל הצמיחה תגיע משילוב הטכנולוגיות המתקדמות. "כל מה שאנחנו מדברים עליו מתבסס על תקשורת אמינה", הוא מציין. "אנחנו רואים שהרדיו כאן כדי להישאר – בסוף זו הטכנולוגיה הכי אמינה במצבי חירום. אבל החיבור לעולמות האינטרנט המהיר הוא ההזדמנות. כי עכשיו הוידאו נכנס לתמונה – והוא חלק משמעותי מתוכניות הצמיחה שלנו – מצלמות לבישות, שימוש ברחפנים, אבטחת מתקנים רגישים ועוד, כולל יכולות ניתוח הנתונים – ואת כל זה לחבר לתמונה מלאה בחדר הבקרה". 

הצופרים של פיקוד העורף ומערכת שליטה במסילות הרכבת: הפרוייקטים של מוטורולה

בישראל השוק נמצא כמעט בשליטה מלאה של מוטורולה – מהפעלת מערכת הצופרים של פיקוד העורף ועד מערכת השקייה בבקרה מרחוק שנולדה בישראל. כמו בעולם גם בישראל כל נושא המעקב באמצעות וידאו מתפתח. "הערך שלנו הוא באינטגרציה", מסביר אברהם בן דוד מנכ"ל מוטורולס סולושנס ישראל. "יש לנו אקוסיסטם שלם – לשוטר יש מצלמות, מכשיר קשר, חדר בקרה וכולם פועלים ביחד". 

אברהם בן דוד, מנכ"ל מוטורולה סולושנס ישראל (צילום: רמי זלנגר)
אברהם בן דוד, מנכ"ל מוטורולה סולושנס ישראל | צילום: רמי זלנגר

החברה עובדת עם הצבא ומערכת הביטחון באופן הדוק. מערכת הצופרים של פיקוד העורף למשל, מהצופר עצמו ועד תוכנת ההפעלה היא של החברה. "יש לנו הרבה פרויקטים שמביאים לידי ביטוי את היכולות שלנו" , מוסיף בן דוד. "למשל מערכת להתרעה על רעידת אדמה. במקרים כאלה הסלולר יכול להיות תקוע, אז יש חשיבות לאפשרות לשימוש במערכת הרדיו". 

בן דוד מספר על כמה מהפרויקטים הגדולים שהחברה עושה בישראל. "יש לנו מערכת מעקב לכל תהליך הטסט ברכב. הבוחן לא עושה בעצמו, הוא רק מזין והמערכת קובעת אם הוא עובר או לא עובר. גם עם הרכבת יש לנו פרויקט גדול שעושה מעקב על תנועת הרכבות – כך שאם רכבת מאטה – כל הרכבות על המסילה מתאימות את המהירות שלהן בהתאם". 

הכותב היה אורח של Motorola Solutions בכנס Critical communications world 2022