מה הדבר הראשון שאתם עושים כשאתם מתעוררים בבוקר? או אולי השני, אחרי שאתם מצחצחים שיניים? רבים ישיבו שהם בודקים את הטלפון שלהם. אני יודעת שהדבר הראשון שאני עושה כשאני קמה הוא לבדוק דואר אלקטרוני והודעות.

לעתים קרובות אני נתקלת בפניות הקשורות לעבודתי, שאלות מהסטודנטים שלי, בקשות וחומרי קריאה מוועדות שבהן אני לוקחת חלק, או מטלות שמגישים הסטודנטים שלי. איכשהו, בלי שאשים לב לכך, אני מתחילה לעבוד בשש בבוקר, ברגע שאני קמה משנתי. אחרי שאני מתארגנת ומתכוננת להתחיל את היום, אני בודקת שוב את הדואר האלקטרוני וההודעות בעודי שותה את הקפה של הבוקר.

הטכנולוגיה העכשווית חוללה מהפכה בעולם בכלל, ובמקומות עבודה בפרט: בייצור, בתקשורת, בתנאי עבודה משופרים ובהגברת היעילות והיצרנות. היא  מאפשרת לאנשים רבים יותר לעבוד מהבית בשעות גמישות, ואף להימנע מפקקי תנועה. זה כמובן בלט במיוחד בתקופת הקורונה, שבה אנשים עבדו מהבית, למדו מהבית, התעמלו מהבית וכו'. אין ספק שחידושים טכנולוגיים שינו את חיינו ושיפרו את היעילות והנוחות שלנו בעבודה. מנגד, יש לטכנולוגיה גם השפעה שלילית. אנשים נוטים להפחית בתקשורת פנים‑אל‑פנים, ויש לכך השפעה מזיקה על מערכות יחסים.

הסמארטפונים משפיעים על איכות העבודה שלכם

 לאן שלא נפנה, בכל רגע נוכל לראות אנשים מביטים במסך הטלפון החכם שלהם. ייתכן שהם עסוקים בדואר האלקטרוני שלהם, מאזינים למוזיקה, עורכים קניות מקוונות, מדפדפים באינסטגרם, מעיינים בחדשות, מזמינים שולחן במסעדה, סוקרים את תיק ההשקעות שלהם, או פשוט מתקשרים עם חברים או עם קרובי משפחה.

 

סמארטפון (צילום: ShutterStock)
ככל שאנשים משתמשים יותר בטלפון שלהם כך הם מרוכזים פחות | צילום: ShutterStock

בשנת 2007 נמכרו 122.32 מיליון טלפונים חכמים. ב‑2019 זינק המספר הזה ל‑1.56 מיליארד. לפי נתוני מכון המחקר פּיוּ בוושינגטון, 96 אחוזים מהאמריקאים מחזיקים ברשותם טלפון סלולרי מסוג כלשהו, ו‑81 אחוזים מהמבוגרים בארצות הברית החזיקו בבעלותם טלפון חכם בשנת 2018.

בסקר שערך השבועון "טיים" אמרו 84 אחוזים מהמשיבים כי לא יצליחו לעבור יום אחד בלי הטלפונים שלהם, ו‑50 אחוזים אמרו שהם ישנים כשהטלפון שלהם לידם.2 רובנו מכירים את תחושת הבהלה הייחודית שתוקפת אותנו עם הגילוי שאיבדנו את הטלפון שלנו ואיננו מצליחים למצוא אותו.

 טלפונים מעלים את החרדה

 בסעודת ערב חגיגית שנערכה לאחרונה ישבנו כולנו וחיכינו להגעת האורחת האחרונה. התירוץ שלה לאיחור של מחצית השעה היה שבדרכה למסיבה גילתה כי שכחה את הטלפון שלה, ולכן חזרה לביתה לקחת אותו. שאלתי אותה אם היא מצפה לשיחה חשובה, או שמא מישהו ממשפחתה חולה. היא השיבה בשלילה. היא פשוט לא יכלה להסתדר שעתיים בלי הטלפון שלה.

התופעה הזאת נקראת נומופוביה ‑ הפחד שהטלפון שלנו לא יהיה ברשותנו. זוהי תופעה שמקיפה ארבעה תחומי חרדה: הפחד מחוסר היכולת לקיים תקשורת, הפחד להתנתק, הפחד מחוסר גישה למידע והפחד מוויתור על נוחיות. הם מקשים עלינו מאוד להתנתק ולתפוס מרחק מהעבודה כשאיננו נמצאים במשרד.

 מחקרים שנערכו לאחרונה העלו כי להיבט הזה יש השפעה שלילית על הרווחה הנפשית שלנו.

השימוש הבלתי פוסק בטלפונים חכמים לענייני עבודה מגביר את המתח הנפשי. עובדים חשים שיש עליהם לחץ להיות זמינים בכל עת ולהשיב באופן מיידי לפניות הקשורות לעבודה.

סמארטפון (צילום: ShutterStock)
ובדים חשים שיש עליהם לחץ להיות זמינים בכל עת ולהשיב באופן מיידי לפניות הקשורות לעבודה | צילום: ShutterStock

יש חוקרים המתייחסים לשימוש יתר בטלפונים חכמים כהתמכרות לכל דבר. לדבריהם, בדומה להתמכרויות אחרות, שימוש יתר בטלפון חכם עלול לשבש את שגרת החיים.

 ישנם ארגונים שמנסים לשמור על גבולות בין הבית לעבודה. לעומת זאת, במקומות אחרים הנורמה היא זמינות תמידית, גם בשעות שבהן העובד נמצא בביתו. מחקרים רבים מצאו מתאם חיובי בין היכולת להתנתק מהעבודה עם היציאה ממקום העבודה לבין רמת הבריאות והרווחה הנפשית.

 הטלפונים החכמים גורמים לבעיות שינה

 רבים מאיתנו נוהגים להשתמש בטלפון שלהם ממש עד שהם הולכים לישון, אך להרגל הזה יש מחיר. במחקר של חוקרים מנורווגיה ומארצות הברית התבקשה קבוצה אחת של נבדקים לקרוא ממסך של טאבלט במשך ארבע שעות לפני השינה, וקבוצה אחרת קראה ספרים מודפסים במשך ארבע שעות. בתום חמישה לילות התחלפו ביניהן הקבוצות. למשתתפים שקראו מטאבלט לקח זמן רב יותר להירדם, והשינה שלהם התאפיינה בזמן קצר יותר של שנת חלום עמוקה (REM).

  החוקרים הסיקו שהאור המועשר בכחול של מסך הטאבלט עלול להשפיע לרעה על השינה. מחקר נוסף הראה כי זמן מסך ארוך יותר לפני השינה אינו קשור רק עם זמן הירדמות ארוך יותר אלא גם עם איכות שינה נמוכה יותר.

 במחקר אחר של קבוצת חוקרים בראשות קלודיאנה לַנָאז' מהאוניברסיטה של פלורידה, נמצא כי השימוש בטלפונים חכמים אינו קשור רק למחסור בשינה אלא גם לעייפות בוקר ולנטייה נמוכה יותר להתרכז בעבודה ביום המחרת.

 הנבדקים במחקר התבקשו לדרג את מידת הסכמתם עם אמירות כגון "כרגע נדרש ממני מאמץ רב להתרכז במשהו" ו"בזמן שעבדתי היום שכחתי כל דבר אחר סביבי." אלה שהשתמשו בטלפון החכם שלהם למטרות עבודה עד מאוחר בלילה התרכזו פחות בעבודתם, עקב חוסר שינה ועייפות. למעשה, התברר שההשפעות האלה קשורות במובהק לטלפונים חכמים, במידה גדולה משמעותית בהשוואה למכשירים אחרים עם מסכים, כגון מחשבים, טלוויזיות וטאבלטים. מהתוצאות האלה עולה כי כדאי לנו לשקול את המחיר הכרוך בשימוש בטלפונים חכמים עד מאוחר בלילה. לפעמים אין ברירה אלא לעבוד בלילה ולתת מענה לבעיות שונות. אך בשאר הזמן עדיף לא להשתקע בטלפון החכם בשעות הלילה, כי למחרת נשלם על כך בעייפות.

 הטלפונים משפיעים על התפקוד הקוגנטיבי

 לעתים קרובות אפשר לראות אנשים שבודקים הודעות ומשיבים לדואר אלקטרוני בזמן שאנחנו משוחחים איתם. אין ספק שזה משפיע על הקשב שלהם.

 קבוצת חוקרים קנדים מהאוניברסיטה של ווטרלו ערכה שני מחקרים שבמסגרתם התבקשו עובדים בחברות שונות להעריך את כמות הזמן שהם מקדישים לשימוש בטלפונים הסלולריים שלהם. החוקרים נתנו לנבדקים לבצע כמה משימות קוגניטיביות. אלה שדיווחו על שימוש רב בטלפון השיגו תוצאות גרועות יותר במגוון משימות קוגניטיביות. החוקרים העניקו למאמר שלהם את הכותרת "השכל בכיס: ראיות שטלפונים חכמים משמשים כתחליף לחשיבה".

  ככל שאנשים משתמשים יותר בטלפון שלהם כך הם מרוכזים פחות, ו"ריבוי משימות" מהסוג הזה פוגע בתפקוד הקוגניטיבי. ניכר בבירור כי טלפונים חכמים משפיעים על תפקודנו הקוגניטיבי ועל התנהגותנו.

 באחד המחקרים התבקשו המשתתפים להאזין להרצאת TED במשך עשרים דקות. הנבדקים חולקו לארבע קבוצות. הקבוצה הראשונה הורשתה להשתמש בטלפון הסלולרי במהלך ההרצאה למטרות חינוכיות. הקבוצה השנייה הונחתה להעביר את הטלפון למצב שקט ולא להשתמש בו בזמן ההרצאה. הקבוצה השלישית התבקשה להפקיד את הטלפון בכניסה להרצאה. הקבוצה הרביעית לא קיבלה הנחיות כלשהן לגבי הטלפון. במהלך ההרצאה שלח החוקר שערך את הניסוי כמה הודעות טקסט כדי ליצור הסחה. בתום ההרצאה נשאלו הנבדקים שאלות על הנושא שבו עסקה, במטרה לבדוק כמה הם למדו ממנה. הסטודנטים שהטלפונים שלהם נלקחו השיגו תוצאות טובות יותר משאר הקבוצות.

 מה עושים

בצעו ניסוי קטן עם מדגם של אדם אחד: בשלושת הימים הקרובים הימנעו ממסכים (טלפון, טאבלט או מחשב) לפחות שעה לפני שאתם מכבים את האורות והולכים לישון. תוכלו לקרוא או לכתוב, אך לא מעל גבי מסך. בחנו את עצמכם: האם הצלחתם להירדם מהר יותר אחרי כיבוי אורות בלי המכשיר החביב עליכם? האם הרגשתם פחות עייפות בבוקר המחרת?

 כשאתם עובדים על משימה הדורשת קשב, ריכוז ותפקוד קוגניטיבי, כבו את הטלפון למשך שעה והניחו אותו מחוץ לשדה הראייה שלכם. סביר להניח שתחוו שיפור בתפקודכם.

אם אתם מגיעים עייפים לעבודה, נסו לבחור את המשימות שמוכרות לכם יותר ודורשות פחות מאמץ ולבצע אותן כאשר אתם מנומנמים.

 הימנעו  מלעבוד זמן רב מדי על אותה המשימה כאשר אתם חשים לאוּת. קחו הפסקה בת חמש‑עשרה דקות בערך. זה יעזור לכם לתפקד טוב יותר בשובכם לעבודה. שתו קפה או משקה אחר המכיל קפאין. נסו לעבוד במחיצת אנשים אחרים כאשר אתם מנומנמים ‑ גם זה עשוי לעזור.

חלק מהחוקרים טוענים כי טלפונים חכמים יכולים להציע חוויה של התאוששות והקלה ממתחים הקשורים בעבודה. מחקרים מראים כי תכנים כגון סרטים, תוכניות טלוויזיה ומשחקי מחשב עשויים להשפיע לטובה. אנחנו חייבים לקחת הפסקה מהעבודה כדי "למלא מצברים" ולחדש כוחות, אחרת נרגיש עייפים ומתוחים. כשאנחנו נחים אנו מתנתקים מהעבודה, וזה חיוני להתאוששות. טלפונים חכמים מציעים אפשרויות להתנתק ולהירגע באמצעות האזנה למוזיקה, השתקעות במשחק או כל פעילות אחרת שעוזרת לנו להתאושש מעומס העבודה.

מתוך הספר "מה שעובד" בהוצאת מטר.