ולדימיר פוטין וחסן רוחאני (צילום: רויטרס)
צילום: רויטרס

הקשרים בין ראש ממשלת ישראל לנשיא פוטין קרובים - מאוד קרובים. נתניהו השכיל ליצור ערוץ תקשורת ישיר לקרמלין עוד לפני שרוסיה החלה לחלוק גבול יבשתי עם מדינת ישראל. המהלך הזה על פניו נושא פירות, מאז הפך נשיא רוסיה למוציא ולמביא בכל הקשור למה שקורה בסוריה.

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות

הקשר הטלפוני בין שני המנהיגים קבוע. יודעי דבר מספרים שבכל פעם שנתניהו מבקש, פוטין מרים את הטלפון באופן מיידי מבלי להתמהמה. הוא לא מבקש מיועציו להגיד שאינו בבית ואינו מסנן שיחות.

גם זמינותו של נשיא רוסיה לשיחות 'פנים אל פנים' עם ראש ממשלת ישראל גבוהה. אחת לכמה חודשים ממהר נתניהו למוסקבה או לסוצ׳י, נועד עם פוטין בארבע עיניים פלוס המתורגמנים, ותוך שעות ספורות נוחת בחזרה בישראל. אחרי כל פגישה כזו אנו למדים על דברים נכוחים ונחרצים שהשמיע נתניהו באזני פוטין - בעברית.

ברוסית סיכומי הפגישות נשמעים מתונים הרבה יותר. בכל פעם שבו אנו מתודרכים ש"ראש הממשלה נתניהו הבהיר לפוטין שנוכחות איראן בסוריה היא איום על ישראל ועל העולם כולו", וכי "ישראל לא שוללת פעולה חד צדדית נגד איראן בסוריה", יש מי שמנסה גם ליצור את הרושם שהדברים לא רק נאמרו, אלא גם חלחלו ושכנעו את השומע מבלי שפקפק או העלה ספקות והסתייגויות.

זו כנראה הסיבה שבכל פעם שמתברר שבסוריה מתגבש הסדר, שאינו מבטיח את האינטרס הישראלי להרחיק משם את נוכחות כוחותיה של איראן - נחשול הפליאה גואה וההפתעה גדולה.

ערד ניר סדר עולמי (צילום: חדשות)
צילום: חדשות

הפעם הזדעקו כאן שוב נוכח אמירתו של שר החוץ הרוסי סרגיי לברוב שנוכחות איראן בסוריה היא לגיטימית, ועוד יותר מכך על כך שתקף את ארצות הברית על מעורבותה במדינה השסועה. אז הנה עוד מרכיב למשוואה - למרות שרוסיה מאפשרת לישראל לפעול בסוריה כמעט כראות עיניה, מבחינת הדיפלומטיה הרוסית הפעילות הישראלית הזו אינה חוקית. למרות הסימפטיה הרבה של הנשיא פוטין ליהדות ולישראל באופן כללי, ולמרות השיחות התכופות עם ראש הממשלה נתניהו באופן פרטני.

מה ההבדל בין הנוכחות הרוסית והאיראנית בסוריה לפעילות של ארצות הברית ושל ישראל שם אתם שואלים?

התשובה הרוסית פשוטה. פוטין רואה בשלטונו של בשאר אל אסד את הריבון החוקי היחיד בסוריה. מכיוון שכך, מבחינתו כל נוכחות או פעילות צבאית על אדמת סוריה בידי גורם שלא הוזמן ואושר על ידי הממשלה הריבונית בדמשק אינה חוקית. רוסיה, להבדיל מארצות הברית וישראל, הוזמנה על ידי אסד לפעול בארצו, כך גם איראן. גם מחבלי החיזבאללה הם בני בית רצויים.

בכל השאר רואה ולדימיר פוטין מסיגי גבול ופולשים. כך ארצות הברית וטורקיה וכך גם צבא ההגנה לישראל. ככל שזה תלוי בפוטין לאיראן יש את מלוא הזכות להיות נוכחת ולפעול בסוריה - כל עוד בשאר אל אסד מאשר. למרות ההכרזות שמשמיע נתניהו במוסקבה, בסוצ׳י ובפתח ישיבות הממשלה.