בנאומו בפתיחת כנס החורף של הכנסת דיבר ראש הממשלה נתניהו על ה"חמוצים". אך נאומו של נשיא המדינה לא היה נאום חמוץ, אלא נאום חריף ואף מריר לפרקים. יש אמנם ברקע גם את האיבה האישית העמוקה בין שני האישים האלו, אך זו תהיה הנחה להתייחס רק ליחסים האישיים, כשריבלין מאוד מודאג מהכיוון אליו המדינה הולכת.
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
זה היה נאום אמיץ, מסוכן ובעייתי. אמיץ - כי הכי קל, וראינו את זה עם נשיאים קודמים, זה להתערסל בחיק הקונצנזוס, להגיד רק דברים נוחים ולברך את חברי הכנסת במושב קל ונוח. מסוכן - כי כמו שאנחנו רואים בתגובות, ריבלין לא יוכל לשמור על אחוזי הפופולריות שנהנו מהם נשיאים קודמים. ובעייתי - כי גם מי שמסכים עם הנאום של ריבלין, צריך להיות מודאג מזה שמי שנשא את הנאום האופוזיציוני הכי חריף זה נשיא המדינה, ומי מתנגד לנאומו אז על אחת כמה וכמה.
ועוד דבר שצריך להתייחס אליו - הייתה פסקה נוספת בנאומו של נשיא המדינה שנוח לכולם להתעלם ממנה, ובה יש ביקורת חריפה ביותר על האקטיביזם השיפוטי של בית המשפט - שהוליד לדברי הנשיא את תגובת הנגד החריפה הזאת. האקטיביזם השיפוטי הזה נעלם גם מדברי מבקריו משמאל, וגם ממחבקיו מימין.