נפילת רקטה, ארכיון (צילום: פלאש 90)
נפילת רקטה, ארכיון | צילום: פלאש 90

דוח המבקר שפורסם השבוע הזהיר מפני מתקפת טילים על העורף - וגם מפני אסונות או אירועי טבע - וציין כי הממשלה לא נערכת נגד אירועים קיצוניים אלו. כבר בשבועות הקרובים צפויים שינויים במזג האוויר שעשויים לבחון שוב את ההיערכות - אבל לא כולם במערכת הביטחון מסכימים שתמונות המצב כה פסימית. שוחחנו עם סא"ל (מיל') אייל הראל, מומחה להגנת העורף ששירת במשך שלושה עשורים בצה"ל ובמל"ל - והוא ניסה לעשות סדר בדברים.

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לחדשות 2 בפייסבוק

מה חסר בדוח? 

מה שלא הובלט בדוח הוא העשייה הרבה שנעשתה בשנים האחרונות בהובלת המשרד להגנת העורף, משרד לביטחון הפנים, משרד הביטחון באמצעות רח"ל וכמובן המל"ל. הנושאים שמציין המבקר הינם חשובים ביותר להעלאת המודעות של כלל מקבלי ההחלטות.

נושאים כמו "גילוי להתרעה" המופיע בדוח מחייבים מתן מענה מספק לצה"ל שאמור לספק את המידע לצורך הפעלת ההתרעה לציבור אשר בלעדיה הציבור חשוף, ובוודאי בזמן מלחמה כאשר איננו רוצים להכניס את כולם למקלטים או ממ"ד ולא לאפשר יציאה - אבל חשובה לעין ערוך יכולת הגילוי, כך שניתן יהיה להתריע במקום ובזמן הנכונים. על כן יש להשקיע הן באמצעי הגילוי וגם להמשיך את תר"ש (תכנית רב-שנתית) ההתרעה על שלל היכולות, מרמת הצופר העירוני הרגיל והמוכר ועד להתרעה אישית למכשיר הנייד .

מבקר המדינה, השופט (בדימוס) יוסף שפירא (צילום: פלאש 90, חדשות)
המבקר יוסף שפירא | צילום: פלאש 90, חדשות

המבקר מזהיר ממיגון לקוי. האם עלינו לדאוג?

סוגיית המיגון של התושבים בדגש על מרכזי הערים הוותיקות אינו חדש אולם אין בכוונת מדינת ישראל להשקיע מיליארדים במיגון כמו שנעשה בעבר במרחב הדרום. עושים פעולות רבות במסגרת התוכניות השונות של "התחדשות עירונית", תמ"א 38 וכמובן הנחיות המיגון המשלימות של פיקוד העורף כל אלו נותנים מענה של "הכי מוגן שיש" גם כשאין מיגון כלל. הנחיות של שכיבה על הרצפה הן טובות יותר מלהישאר בחוץ ללא פעולה.

חייבים להבין ולהפנים שמה שקרה ב"צוק איתן" לא יקרה במערכה צפונית ודרומית משולבת - מערך ההגנה האקטיבית אינו יכול ולא נבנה לתת מענה לכל טיל או רקטה אלא להגן על המערכים האסטרטגיים כמו מערך האנרגיה, תשתיות קריטיות, בסיסי חיל אויר ומוקדים נוספים כפי שתגדיר מערכת הביטחון לאחר תיאום שבוצע כבר עם המערכת האזרחית.

האם הרשויות באמת לא מתואמות?

נושא חלוקת הסמכויות בין משרד הביטחון והמשרד לביטחון פנים הוא נושא חשוב, אולם ניתן היה לראות כבר באירועי השריפות האחרונים כי ברורה חלוקת האחריות. היה ברור כי מדובר באירוע באחריות מלאה של משטרת ישראל וכל הגורמים פעלו בתיאום תחת המשרד לביטחון הפנים כולל רח"ל אשר נתנה מענה לכלל הדרישות והבקשות של המשטרה והבט"פ- כך שגם אם לא נחתמו הסכמים – יש אנשים ומפקדים ומנהלים אשר מספיק מקצועיים להבין את הנדרש מהם ולבצע.

סוגית פינוי האוכלוסייה נמצאת בתהליכים אחרונים של אישור תכניות לכלל הגורמים העוסקים בכך – ולא מדובר בצבא אשר נדרש לבצע פינוי- עיקר העבודה הוא בקליטה – ולכם נרתמים המשרדים השונים כמו מערכת הבריאות שצריכה להמשיך ולתת מענה רפואי למפונים ולמתפנים. מערכת החינוך, הרווחה, האנרגיה ועוד ועוד ועל כל אלו מנצחת רשות החירום הלאומית אשר מוגדרת כגורם מתאם ופועלת בצורה זו.

אייל הראל
אייל הראל | צילום:

ומה לגבי תפקוד המל"ל? והדיונים בקבינט?

לא היה כמעט נושא שלא נידון במל"ל ולא נבחן ברמות השונות. כלל הנושאים בדוח מוכרים ומופיעים כחלק מתוכניות העבודה של האגף האחראי על הנושא במל"ל . המל"ל מעדכן את הממשלה במסגרת הערכת המצב הלאומית מידי שנה על מצב העורף ומציג את הפערים בצורה מסודרת לגורמים השונים בממשלה. 

אני אומר וקובע בצורה ברורה - עבודת המל"ל בתחום העורף תרמה ותורמת רבות לקידום תהליכים שנתקעים במקומות שונים, הצפנו כל העת את הפערים ופעלנו על מנת ולוודא כי נעשית עבודה לטיפול בהם. עשרות פגישות באגף התקציבים באוצר על מנת ולשכנע במתן תקציבים לפרוייקט כזה או אחר.

מה שחשוב הוא מה עושים, ולא כמה דיונים עושים בקבינט. לעולם לא חיכינו לדיון בקבינט כדי לבצע פעולות ולקדם את מה שחשבנו והגדרנו בתוכנית עבודה לקידום ושיפור מוכנות המרחב האזרחי של מדינת ישראל לחירום. דוח הביקורת חשוב והוא תמיד מציף נקודות נוספות, אך הוא לא הדגיש את העשייה הרבה של אנשים לא רבים - שחיים ונושמים את הצורך להכין את מדינת ישראל למצבי החירום השונים כל יום וכל היום.