גברי נגד ליברמן: לא אשב איתו (צילום: פלאש 90, משה מילנר)
ליברמן | צילום: פלאש 90, משה מילנר

בריאיון של שר הביטחון לעיתון אל קודס הפלסטיני, שיוצא לאור במזרח ירושלים, יש חידוש אחד מעניין - עצם הריאיון של שר הביטחון לעיתון פלסטיני. די לראות את התגובות לריאיון הזה כדי להבין שנכון עשה שר הביטחון.

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לחדשות 2 בפייסבוק

כבר עכשיו הודיע חמאס שיאסור על הפצת העיתון ברצועת עזה. ראוי היה מה שעשה שר הביטחון, לדבר אל הפלסטינים מעל ראשי ההנהגות שלהם, אבל בזה הסתיים החידוש והסתיים כנראה גם העניין.

אם נבחן את אמירותיו של שר הביטחון שאומר שהמלחמה הבאה מול עזה תהייה האחרונה, אז אמירה כזו נשמעה בפיו עוד בטרם היה שר הביטחון וגם אחרי שמונה לתפקיד. אז למה מכוונים דבריו? - היה ותפרוץ עוד פעם מלחמה מול רצועת עזה היא לא אמורה להסתיים באיזשהו תיקו, אלא שבסופה תחוסל הזרוע הצבאית של חמאס.

רוני דניאל (צילום: החדשות)
רוני דניאל | צילום: החדשות

בהמשך הריאיון לעיתון אומר שר הביטחון שבמידה וחמאס יפסיק לחפור מנהרות, להתחמש ולייצר איום ביטחוני על ישראל, זו מצידה תהייה מוכנה לנמל ימי, שדה תעופה ובעיקר תרתם, לדברי שר הביטחון, לשיקום רצועת עזה.

עד כאן הדברים נכונים, אלא שאמרה של שר הביטחון שחמאס יפסיק להתחמש ולחפור מנהרות היא בעצם בקשה מחמאס או אמירה מאיימת כלפי חמאס - תפסיק להיות חמאס. זו מין דרישה מחמאס לשנות את ה-DNA ואת המהות שלו וברור שזה לא יכול לקרות.

חמאס יישאר חמאס. אולי בתהליך ארוך טווח מאוד הדברים יוכלו להשתנות בראייתו, אך נכון לעכשיו זה לא נראה לעין. שר הביטחון מדבר בדיונים על נכונות להקים אי מול חופי עזה שבו יהיה מעגן לספינות ואולי גם שדה תעופה, אלא שגם שר הביטחון מתנה זאת בנוכחות ישראלית שתוכל לבדוק ולפקח שלא יכנסו לרצועת עזה אמצעי לחימה וכלי נשק. גם זה משהו שהפלסטינים עדיין מתנגדים לו ולכן זה לא משהו שעומד להתממש נכון לעכשיו.

האמירה שהמלחמה הבאה תהיה המלחמה האחרונה מורכבת יותר - כדי שזו תהייה המלחמה האחרונה צה"ל צריך לפרק ולחסל את הזרוע הצבאית. אם נגזור את האמירה הזו ונתרגם לשפת המעשה, פירושו של דבר שעל צה"ל לכבוש את רצועת עזה כולה ולעבור מבית לבית, בעיקר במחנות הפליטים אבל לא רק, ולנגוע בכל מה שצבוע כתשתית חמאס צבאית.

אין הבדל עמוק בין הזרוע הצבאית לזרוע המדינית של חמאס, זו בעצם זרוע אחת עם מאפיינים מעט שונים. עכשיו בואו נחשב כמה זמן יצטרך לשהות צה"ל בעזה על מנת להגיע לכל התשתיות, מאגרי הנשק והאנשים שמפעילים את המערך הזה? - בחשבון זהיר, לא פחות משנתיים ואולי אף יותר. האם זה ריאלי?

אני מסופק אם זה אפשרי בנסיבות האלה, גם מול לחץ בינלאומי קשה לצאת מהרצועה. נא להיזכר במלחמת ששת הימים, ניצחון מפואר וחד משמעי על צבא מצרים. גם אז דיברו על המלחמה האחרונה. ואיזה פלא, בתוך שנתיים חזר הצבא המצרי להילחם בישראל, במה שנקרא מלחמת ההתשה, מלחמה שגבתה לא מעט קורבנות. בנסיבות כאלה אין מלחמה אחרונה, אלא עם כן היא מסתיימת בהסכם שלום, שהוא נדבך משמעותי לקיבוע המצב של אי לוחמה.

עכשיו בואו נחשב מה יקרה בתהליך הזה, צה"ל מתחיל מבצע גדול ארוך ויקר שקושר את כל צה"ל אל תוך הלחימה בעזה. אז יבוא מישהו שיגיד סיימנו את המלאכה ואפשר לצאת מרצועת עזה. כמה זמן ייקח לחמאס להתאושש ולצבור מחדש כלים ונשק?

זה יכול לקחת במקרה הטוב שנתיים עד שלוש, אם לא יותר, ואז נישאר עם חשבון המעשה. האם המעשה והמחירים שישראל משלמת מצדיקים את התוצאה?

אז בסוף נשארנו עם אמירותיו של שר הביטחון, שיש בהן סוג של איום והבטחה לעתיד טוב יותר לרצועת עזה. חלק מהאמירות הללו לא ברות מימוש, ומרגע שחמאס יישאר מה שהוא היום, נותרנו רק עם הקלות אזרחיות וכלכליות.

אולי מהלכים אלה יתקעו טריז בין אזרחי רצועת עזה לבין ארגון החמאס ששולט בהם, יש סיכוי כזה, לכן חמאס גם אוסר על הפצת העיתון ברצועת עזה. בגדול נשארנו באותו המצב - גם אחרי האמירות האלה של שר הביטחון.