אתמול איים, היום מתרכך. ארדואן (צילום: רויטרס)
המטרה מקדשת את האמצעים. ארדואן | צילום: רויטרס

לפני קצת יותר משנה נבחר רג׳פ טאיפ ארדואן להיות נשיא טורקיה. הוא התמודד לנשיאות אחרי שזכה להיות ראש הממשלה שלוש פעמים. אלא שאחרי 13 שנים רצופות בראש הפירמידה הביצועית בטורקיה הוא רוצה עוד.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק

כראש ממשלה הוא היה כפוף לפרלמנט וכנשיא, כמו בשיטה שלנו, אין לו הרבה סמכויות. אבל ארדואן לא מוותר, והמטרה שהציב לעצמו ולתומכיו היא לשנות את החוקה כך שיהפוך לנשיא עתיר סמכויות או בטורקית היסטורית - סולטן.

לשם כך הוא זקוק לתמיכה של שני שלישים מחברי הפרלמנט באנקרה, 330 צירים מתוך 550. כבר בבחירות הקודמות לפרלמנט שהתקיימו לפני חמישה חודשים, התעלם ארדואן מהעובדה שכנשיא הוא אמור להיות מעל הפוליטיקה ורתם את כל משאבי המפלגה והמדינה כדי להשיג את הרוב הדרוש. הוא חרג מסמכויותיו החוקיות מבלי שאיש פצה פה, ונכשל. לא רק שהוא נכשל בהשגת הרוב הדרוש לשינוי החוקה, הוא נכשל גם בהובלת מפלגתו, מפלגת הצדק והפיתוח האסלאמיסטית (AKP), לרוב מוחלט שימנע ממנה את הצורך להקים קואליציה.

אחרי ימים ספורים שבהם שקל את דרכו, הוא החליט לאפשר מראית עין של "מלאכת מרכבה". ראש הממשלה אחמט דווטאולו ניהל שיחות ארוכות שבדיעבד התבררו כהונאה, שכן הכוונה של ארדואן הייתה להכריז על בחירות חוזרות וכך הוא אכן עשה. היום מתקיימות הבחירות החוזרות, ולמרות שורה של צעדים דרמטיים שנקט ארדואן כדי להסיט את דעת הקהל, התמונה לא השתנתה - לפי כל הסקרים.

מפלגתו של ארדואן היא עדיין המפלגה הגדולה ביותר ובפער מרשים, אך אם הסוקרים הטורקים יודעים את מלאכתם הרי שהיא לא גדולה מספיק כדי למשול לבדה, לא כל שכן לשנות עבור ארדואן את החוקה. גורם המפתח הוא המפלגה הכורדית שבבחירות הקודמות עברה בפעם הראשונה את אחוז החסימה הגבוה בעולם, שעומד על 10%.

הלירה הטורקית הידרדרה וכלי תקשורת נסגרו

ערד ניר (צילום: החדשות)
ערד ניר | צילום: החדשות

בחודשים האחרונים עשה ארדואן כל שביכולתו כדי להמאיס את הכורדים על הטורקים ולהפחית בתמיכה שלה הם זוכים גם בקרב גורמי שמאל, ליברלים ואף מוסלמים מאוכזבים. הוא קטע את תהליך השלום עם הכורדים ושב והכריז עליהם מלחמה, שגבתה חייהם של רבים - אזרחים וחיילים. הוא הצטרף לקואליציה שהקימה ארה"ב נגד דאע"ש, מה שהביא את הארגון לבצע בטורקיה פיגועים רצחניים.

הוא ניסה לסתום את פיותיהם של משמיעי הביקורת. עיתונאים הותקפו בידי בריונים וכותבי פוסטים שלא מצאו חן בעיניו נשלחו אל מאחורי הסורגים. הוא סגר עיתונים והאפיל תחנות טלוויזיה. את המחיר המידי שילמה הכלכלה הטורקית: הלירה הידרדרה מול הדולר ומשקיעים בינלאומיים איבדו את האמון בטורקיה.

אלא שארדואן בשלו והמטרה מקדשת את כל האמצעים. אפילו את שעון הקיץ הוא האריך ברגע האחרון בשבוע ימים, כדי שההצבעה לא תיכנס אל שעות החשיכה. אלא שהסקרים לא מראים תזוזה משמעותית בנטיות הלב של המצביעים. ארדואן הבטיח לכבד כל תוצאה שתתקבל אבל הזהיר מהתסבוכת שכרוכה בהקמת ממשלת קואליציה.

הקלפיות ייסגרו היום בשעה 17:00 בטורקיה. אצלנו, בשעון החורף, השעה תהיה כבר 18:00. המדד הקריטי הוא אחוז התמיכה במפלגה הכורדית HDP (מפלגת העם הדמוקרטית). אם שוב יעברו את אחוז החסימה ויקבלו יותר מעשרה אחוזים ארדואן לא יוותר וטורקיה תהיה רחוקה מרגיעה.