ארכיון (צילום: רויטרס)
"הישראלים התרגלו". פיגוע בגרמניה | צילום: רויטרס

בכל פעם שאני מבקרת את אמא שלי בגרמניה, שואלים אותי: "את לא מפחדת לחיות בישראל, עם כל הטרור, הפיגועים והמחבלים?". תמיד עניתי שהתרגלתי. אבל אחרי שבשבוע האחרון התרחשו ארבעה פיגועים בגרמניה, הפעם זו אני ששאלתי את החברים אם הם מפחדים. "כן, אנחנו מפחדים", הם השיבו. "אנחנו לא יודעים איך לחיות עם הפחד, איך מתגוננים?".

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לחדשות 2 בפייסבוק

ואיפה חיפשו הגרמנים את התשובות השבוע? נכון, בישראל. בהתחלה הם שאלו מומחים לטרור, והתשובה שלהם הייתה: "תסתכלו על ישראל. שם יש מאבטח בכל מקום. בדיקות תיקים בכל מקום. גם חיילים, שוטרים ואזרחים חמושים בכל מקום. האם אתם מוכנים לזה?". ואחרי שבוע מדמם, 70% מהגרמנים השיבו לשאלה בחיוב.

אבל אבטחה בלבד לא הורידה את רמת הפחד, שאליה הצטרפה גם תחושה של פרנויה. האם בטוח לנסוע ברכבת בתחתית? האם המוסלמי הצעיר שצוחק תוך מבט בנייד מביט בתמונה של חברתו, או שמא בסרטון עריפת ראשים מבית דאע"ש? אלו רק שתיים מהדוגמאות שסיפקה השבוע התקשורת הגרמנית.

"הישראלים התרגלו - אנחנו עוד לא"

אחרי שמומחי לטרור לא ממש הצליחו להחזיר לגרמנים את תחושת הביטחון, זומנו לאולפנים הפסיכולוגים והפסיכיאטרים. מנהל בית החולים הפסיכיאטרי של אוניברסיטת טובינגן, אנדריאס פאלגאטר, הסביר כי ישנו "תהליך התחסנות". לדבריו, "כשמטיילים בחוף הים של תל אביב, אין תחושה שאיכות החיים של הישראלים נפגעת בשל איום טרור מתמיד - הם פשוט התרגלו", הסביר, "בגרמניה עדיין לא".

פסגת חוץ: מחווה לטטיאנה הופמן (צילום: חדשות 2)
טטיאנה הופמן | צילום: חדשות 2

העיתון הנפוץ ביותר בגרמניה, BILD, ויתר על המומחים הגרמניים והלך ישר למקור.  הם חיפשו עזרה אצל אנשיל פפר, כתב "הארץ", שאמר להם חד וחלק: "חברה צריכה ללמוד לתפקד גם תחת איומי טרור, אחרת הטרור מנצח. מצד אחד דרושה אבטחה בכל מקום, אך מצד שני צריך להמשיך לחיות חיים רגילים. זה לא פעלול - זאת דרך חיים".

אבל לגרמנים קשה, ואני מבינה אותם. כמה כיף היה להיות חופשיים, סובלניים, פותחים את השערים למיליוני מהגרים, מצילים את העולם מהרוע עם אנגלה מרקל, "האמא" השומרת על כולם. וכך, בנוסף לפחד, התפוצץ לגרמנים גם החלום. אנגלה מרקל מותקפת היום מכל הצדדים, ולביקורת מהבית מצטרפים בשמחה כל מנהיגי הימין הקיצוני של אירופה.

לבי עם גרמניה המדממת. באמת אהבתי את החיים הרגועים והבטוחים שם, ולא חשבתי שהם אי פעם ירצו ללמוד משהו מהחיים שלי.