כבר כמה ימים מסתובב בפייסבוק קטע מריאיון של פנינה רוזנבלום עם שרון כידון, בו מבקשת המראיינת לשמוע "איזה ספר השפיע על חייה" של רוזנבלום. בתשובה היא עונה שלא קראה הרבה ספרים כי "לא היה לה זמן", אבל "הספר שקראתי כילדה, זה של אנה פרנק, ואהבתי מאוד את האישה הזאתי". קטע הוידאו הפך כמובן לויראלי בגלל העניין הזה עם "האישה הזאתי", בנוסף לקולקציה של התבטאויות קודמות של פנינה רוזנבלום - לא פחות מביכות.

הצטרפו לעמוד הפייסבוק של אילן לוקאץ'

עכשיו, ברור שהתשובה חשפה את בורותה העמוקה של רוזנבלום, שאפילו לא זכרה את שמו של הספר היחיד שהצליחה לגרד מהזיכרון. להגיד "זה של אנה פרנק" זה כמו לקרוא לתורה "הזה של משה". אבל מעבר לזה אני מוכרח להודות - ותסלח לי שרון כידון, שאני מכיר ואוהב - שיש פה הדגמה מעולה של העיקרון שאומר, תשאל שאלה מפגרת, תקבל תשובה מפגרת.

חשבתי על זה קצת והגעתי למסקנה שאם אני הייתי נשאל שאלה כזאת בדיוק, ולי דווקא היה זמן לקרוא ספרים - אין לי שום מושג איך הייתי עונה. כאילו, "ספר אחד"? ברצינות? בדומה לרובנו, יש עשרות ומאות ספרים שהשפיעו על החיים שלי. לבחור אחד זה יהיה טיפשי, ומאוד לא מייצג. הרעיון שמאחורי השאלה הזאת הוא כמובן שיש ספר אחד, שאם תציין אותו כמשפיע על חייך אז אנחנו נבין אותך יותר טוב. לכן משה קצב - כשעוד לא ידענו - נהג לענות בכל פעם שהיה נשאל את השאלה הזאת שהספר שהשפיע עליו הכי הרבה היה "קדמוניות היהודים של יוספוס פלביוס", כי הוא התכונן מראש כנראה.

לימודי ליבה - לא הבעיה עם החרדים (צילום: חדשות 2)
אילן לוקאץ' | צילום: חדשות 2

אפילו קטלוג איקאה השפיע על חיי

אבל זאת מחשבה קצת פשטנית - ספר אחד שהשפיע על חייך. היי, אפילו קטלוג איקאה השפיע על החיים שלי, ואפילו השפיע לא מעט. וגם עליכם הוא השפיע, אני יודע. ולעומת זאת, פייר, יד על הלב, שבועה צופית, במה בדיוק ש"י עגנון השפיע על החיים שלי? ושלום עליכם, איך? וצ'כוב, מה עם צ'כוב? וקפקא, איך קפקא הנשגב, קפקא המופלא, איך קפקא השפיע על חיי? ככה, ארבע דוגמאות לסופרים גאונים שהיה לי זמן לקרוא אפילו כמה פעמים, ושאבתי לאורך החיים הנאה עצומה מלקרוא אותם. וזהו. פשוט נהניתי.

את קטלוג איקאה פחות נהניתי לקרוא, אבל במבחן ההשפעה שהייתה לו על החיים שלי ושל המשפחה שלי - היא הייתה גדולה בהרבה מזאת של צ'כוב. אבל עזבו את קטלוג איקאה. שורה אחת מבריקה משיר לא-משהו של לנון השפיעה על החיים שלי הרבה יותר. נו, אז להגיד? לא להגיד? ומה יגידו עלי? בקיצור, כמו פנינה, אל תשאלו אותי שאלות מביכות, ולא תקבלו תשובות מביכות.