בשבועיים האחרונים, אנחנו משתמשים הרבה במונח "שוק אפור", בהקשר של פרשת ענבל אור - אלא שכל מה שנוגע למושג הזה הוא בעייתי, כיוון שאין כלל הסכמה על ההגדרה. למעשה, כל מי שנותן ומלווה כספים שלא במסגרת המערכת הבנקאית הממוסדת, נמצא תחת הכותרת הזו. בתוך ההגדרה המאוד רחבה הזאת, יש גם עסקים שהם עסקים לגיטימיים שמלווים כסף בריבית.
אלא שרוב העסקים הם בסופו של דבר לא לגיטימיים. יש אפילו מגבלה חוקית על הריבית - ובנק ישראל אמור לקבוע את תקרת הריבית, בערך פי שלוש מהריבית שנהוגה במשק אבל מדובר בסוג של "אות מתה" שאף אחד לא באמת אוכף או מיישם אותה. הבעיה המרכזית היא שאותם עסקים לא לגיטימיים, הם למעשה המנוע של הפשע המאורגן. זהו בעצם כל מנגנון הלבנת הכספים, שמאפשר את קיומו של הפשע המאורגן.
ועדה בראשות המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, אבי ליכט, הגישה לפני כשנה את המלצותיה לפעולה בעניין השוק האפור והעריכה שהיקף הכספים המתגלגלים בשוק הזה עומדים על 150 מיליארד שקלים. כדי לקבל איזשהי אמת מידה לריביות שנהוגות שם, הממוצע בשוק האפור עומד בערך על 10% ריבית לחודש, כשהממוצע במערכת הבנקאית עומד פחות או יותר על 7% בשנה.
מי יתעסק עם "השוק האפור"? אין רגולציה ואין אכיפה
ומה הבעיה עם השוק האפור? שאף אחד לא רוצה להתעסק עם זה - ואף אחד לא רוצה להיות הרגולטור של העניין הזה. לא בנק ישראל ולא משרד האוצר. זה לא "סקסי מספיק" בשבילם, אז אין רגולציה - ואין אכיפה. כל זאת מבלי להזכי כללר את שיטות הגביה האלימות והבעייתיות במיוחד.
בשביל להתמודד עם הבעיה, צריך מישהו שיאכוף את הנושא. אותה ועדה בראשות אבי ליכט הציעה שני צעדים לפתרון: קודם כל, צריך לעשות ניקיון יסודי - אכיפה משמעותית גם של רשות המיסים וגם של המשטרה. אחרי הניקיון, יש להקים רגולטור, שיישב במשרד האוצר, יפקח, ייתן אמות מידה - ויסדיר את כל הענף. ומה נעשה בינתיים? הוקם צוות שיבחן, אולי, מתי ואיך ליישם את זה. עד היום, לא קרה דבר בשטח.