בבת אחת, וללא שום צורך, החזיר ראש הממשלה את סוגיית הגולן לכותרות. הכרזתו כי לעולם לא תרד ישראל מן הרמה עוררה כלבים ישנים, ומה שמכאיב במיוחד: החדירה מתח למערכת היחסים העדינה והמורכבת בין ישראל לבין גורמי האופוזיציה הסורית הלוחמת באסד.
לעדכונים נוספים ולהעברת הסיפורים שלכם - היכנסו לחדשות 2 בפייסבוק
נתניהו הקפיץ את הממשלה בגולן מפני שיצא קצפו, ובצדק, על ההחלטה האמריקאית-רוסית לצרף לסדר היום של שיחות ז'נבה על הסדר בסוריה גם סעיף בדבר החזרת הגולן לריבונות סורית. ביבי טלפן למזכיר המדינה ג'ון קרי כדי למחות, וישוחח על כך גם עם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין.
ואמנם, מוזר מאוד שבתוך מערבולת הדמים מצפון לנו ובעת ששיחות ז'נבה תקועות ממילא, בחרו לפתע לתבוע מישראל לשלם מחיר. אולם מרגע שנתניהו הכריז מה שהכריז, התנפלו עלינו מכל עבר בדברי גינוי ותוכחה: האיחוד האירופי, מצרים והליגה הערבית שלחו תזכורות חריפות שאין ישראל רשאית להחזיק בגולן לאורך ימים.
מה שגרוע במיוחד הוא שגורמי האופוזיציה בסוריה מצאו עצמם נאלצים לתקוף את ישראל. לא רק ריאד חיג'אד, ראש מערך ארגוני המורדים שבחסות סעודיה, הגיב בחריפות; גם כמאל לבוואני, שזה מקרוב היה בישראל ומטיף זה מכבר בפומבי לידידות בין מתנגדי אסד לישראל - אפילו הוא פרסם עכשיו מאמר מנומק המסביר מדוע הצהרתו של נתניהו מערערת את הבסיס לידידות כזו. כמוהו עשו רבים אחרים.
מה הרווחנו מהמילים הגבוהות? מאומה. עוד הפסד בלתי נחוץ.