עד היום, ב-27 השנים האחרונות, לא קראתי מאמר כזה בעיתונות האירנית. בלשון צלולה ומדויקת פרסם מרצה אירני בשבועון "אירן רוויו" קריאה בוטה למשטר לנטוש את השקעות העתק בצבירת כוח והשפעה בעולם הערבי, בטיפוח חיזבאללה וחמאס וגיוס מיליציות למיניהן - לטובת מאמץ ממוקד לחבר את אירן לכלכלות הצומחות באסיה.
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
המאמר המפתיע קורא להפנות עורף למערבולת הדמים שמחולל המזרח התיכון ולחפש מנוף לפריחה בעזרת המשקים שבמזרח. זוהי, כמובן, התגרות גלויה במשמרות המהפכה ופטרונם חמנאי. התרסה ביקורתית בוטה כל כך תחייב, מן הסתם, תגובה חריפה: נמתין איפוא לראות האם הכותב, מסעוד מוסאוי שאפיעי - מרצה לכלכלה מדינית באוניברסיטה בטהרן - יוסיף לפרסם דעות כאלה.
עמדות כאלה רווחות מאד באירן, בעיקר במחנה הרפורמיסטים, ומדי פעם אפשר היה לשמוע סיסמאות ברוח זו בהפגנות ובהלוויות חללים שהוחזרו הביתה בארונות מסוריה - אבל שאפיעי כיווץ את הלוך הרוח הזה לרשימה מנומקת קצרה. הטיעון הוא פשוט: אירן מבזבזת כספים אדירים על הרפתקאות בכל המרחב, מתימן עד סוריה, בעוד היא שקועה במצוקה קשה.
אין סיכוי לאירן להפיק רווחים של ממש לאורך זמן מהמאמצים הללו. מדוע? מפני שהעולם הערבי כולו ימשיך לייצר גלי טרור, מלחמות ומשברי עוני. לא כדאי לה, לאירן, להטביע את עצמה בביצה הזו: מחיר המעורבות רק יטפס והתמורה תלך ותקטן.
החלופה העדיפה, גורס שאפיעי, היא לקשור את אירן לאסיה: ללמוד לחקות את המודל המשגשג שם ולחבר את הכלכלה האירנית הצולעת לסין, יפן, הודו ו"הנמרים" של דרום מזרח היבשת. אין סיכוי לדעתו להגיע להסדר של יציבות אזורית עם הערבים ולכן "יש לשנות את הגישה בכיוון של תקוה". הוא מציע לתת עדיפות ליחסים עם המרחב האסיאתי על פני ההתרכזות במזרח התיכון.
בעתיד היותר רחוק, הוא מבטיח, כשאירן תתחזק, יעלה בידה להשיג מעמד של עוצמה גם בעולם הערבי. בינתיים, לדבריו, צריך לכוון את "המשאבים המוגבלים" בצורה שונה לגמרי מאשר כיום. שאפיעי אינו מזכיר את ישראל כלל, אבל המסר ברור לגמרי: הניחו כעת לשאיפה להחריב את ישראל - לכו לבנות את המולדת.