דפוס ההתנהגות של המפכ"ל החדש - לא רב ניצב רוני אלשיך בהכרח, אלא כל מפכ"ל חדש שמגיע למשטרה - הוא כאילו שלפניו היה חושך, ועכשיו עם בואו מגיע אור גדול. אפילו המפכ"ל לשעבר יוחנן דנינו, דיבר על "תכנית מפנה" כשנכנס לתפקידו. לפניו היה חושך, עכשיו בא המפנה.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
כעת מגיע אלשיך, ועם כל הכבוד לו, מתחיל לחנך את התקשורת ואת הציבור. אפשר לחשוב שלפני בואו של האדון אלשיך הייתה כאן הפקרות. אפשר לרגע לחשוב שלפני כהונתו לא היו צווי איסור פרסום.
אפשר לחשוב שכל החקירות, כל האמצעים של השב"כ והמשטרה היו הפקר, ואנחנו העיתונאים ישבנו באולפן ופטפטנו את עצמנו לדעת. אפשר לחשוב בטעות שבדסק שלנו, כמו ביתר הדסקים, לא מגיע מדי יום צוות מטעם הצנזור בשעה 16:00.
האדון אלשיך לא צריך לחנך אף אחד. הוא אומר לנו שלמערכת הביטחון יש כלים והכלים אינם חד פעמיים. אז אני אומר לאדון אלשיך: אתה לא המצאת בפרשה הזאת, ככל שאנחנו יודעים, שום כלי חדש.
הכלים מוכרים, אנחנו מתנהגים בכלים האלו באחריות. לא רק אנחנו, כל מערכות התקשורת. אנחנו לא רוצים לסייע לאויבינו. יחד עם זאת, נראה לי שברגע הזה, אחרי שמלחם שוכב הרוג, אפשר לשאול את השאלה איך במדינה ובעיר שידעה ועודנה יודעת פיגועים קשים, מצליח המחבל לחמוק.
הנשק של המאבטח בגן הוא מטף? אני דואג
הרי כשיש אירוע מסוג כזה צריכה להיות תרגולת של סגירת צירים מרכזיים בדיוק כדי שמפגע כזה לא יצליח לברוח מידי המשטרה. המחסומים שהוצבו לא סיפקו את הסחורה במבחן התוצאה.
ועוד שאלה שאני רוצה לשאול: איך יכול להיות שיש פער של 24 שעות בין הרגע שבו השר לביטחון פנים גלעד ארדן אומר שלפי הבנתו המחבל אינו בתל אביב, לבין הרגע שבו המשטרה מאשרת זאת?
אנחנו, התל אביבים, שקשקנו כי אנחנו פחדנים. אני לקחתי השבוע את ילדיי לגן ובכניסה עמד המאבטח עם מטף לכיבוי אש, ומנהלת הגן אמרה שזה הנשק שלו. כשאני שומע מניר דבורי ורוני דניאל שיש מחבל חמוש בתת מקלע עם מחסניות, ואני צריך להביא את התאומים שלי בני השנתיים לגן עם מאבטח שאוחז במטף - אני דואג.
מחר עלול להופיע חלילה עוד מפגע. לצד הסופרלטיבים שאנחנו נותנים, ובצדק, לכוחות הביטחון, יש שאלות שצריכות להישאל.