בצעד נדיר של הסכמה, גם מדינות המפרץ וגם מדינות המערב מסכימות כי אחד האיומים המרכזיים ביותר על יציבות המזרח התיכון אינו דאע"ש, אלא דווקא ההתקדמות המהירה של המורדים החות'ים אל עבר מעוזי השלטון בתימן - המאיימת לדרדר את המדינה למלחמת אזרחים. החות'ים, הנתמכים כלכלית על ידי השלטון האירני, מנהלים כבר משנות ה-90 קרבות אלימים נגד הממשל התימני בחסות מלחמת הדת בין הסונים והשיעים באזור - והחריפו את מאבקם בשלטונו של הנשיא האדי, שנמלט מארמונו.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק

הסיסמא שעל דגלם, "אללה אכבר - מוות לאמריקה, מוות לישראל, ניצחון לאסלאם", היא גם סיסמתו של המשטר האירני ומעידה על עומק הקשר בין הארגון לבינו. השתייכותם הדתית של החות'ים לזרם השיעי, שהינו מיעוט בתימן (כ-30%), בדומה לאירן ולחיזבאללה רואה בממשל הסוני כאויב (ובגופים סונים נוספים כמו סעודיה), ומטרתם להדיח אותו ולכונן שלטון אסלאמי המבוסס על ההלכה השיעית.

הלחימה בתימן, ארכיון (צילום: רויטרס)
רואים בסונים כאויב | צילום: רויטרס

המטרה - כינון שלטון שיעי בתימן

עם תחילת המהומות בעולם הערבי ב-2011 הצטרפו המורדים החות׳ים לגל המחאה והמתקפות האלימות שכוונו נגד הנשיא, עלי עבדאללה סאלח, ומפלגתו. בחסות התערערות השלטון המרכזי בתימן והתעסקות כוחות הביטחון בדיכוי המהומות, הצליחו החות׳ים לפלוש לשטחים חדשים בצפון המדינה, והתמיכה העממית בהם גברה באופן ניכר.

חלקים גדולים בצבא תימן חברו לחות'ים והפכו לאופוזיציה לוחמת נגד השלטון של הנשיא הנוכחי (הנתמך על ידי סעודיה ומעצמות המערב), עבד רבו מנסור האדי. בחודש שעבר התעצמו מתקפות החות׳ים על מוקדי השלטון בבירה, שלפי הדיווחים הובילו אמש את הנשיא האדי לברוח מביתו דרומה לעיר הנמל עדן.

מלחמת האזרחים בתימן (צילום: רויטרס)
חשש ממלחמת אזרחים | צילום: רויטרס
קרבות בבירה צנעא
קרבות בבירה צנעא | צילום:

תימן עלולה להפוך לזרוע נוספת של אירן

אמש הגיעו החות׳ים והכוחות המסייעים להם לאזור המפרץ של תימן שבו ככל הנראה מסתתר כעת האדי לאחר שנמלט ממעונו בעדן. לפי כמה מהדיווחים משם, הצליחו החות׳ים להשתלט על בסיס אווירי גדול באזור, אל-ענד, ואף להתקרב לנמל עדן.

בעקבות זאת והחשש מפני זליגת הסכסוך, הזהירה סעודיה את אירן מפני התקדמות נוספת של המורדים לתוך עדן, שמשמעותה תהיה השלמת מהלך ההשתלטות האלים של השיעים על דרום תימן. במילים אחרות - הפיכת תימן כולה לזרוע נוספת של התמנון האירני.